Ketav Sofer

(Rabbi Avraham Sofer; 1815-1871; Hungary), Teshuvot Ketav Sofer, Orach Chaim 122, section 2:

תשובות כתב סופר אורח חיים קכב, ב (פרעסבורג: פראנץ נירשי אונד קאמפ', תרל"ג); ז"ל

לענין לצאת ידי מצה במבושל לא נזכר במתני' אבל פלוגת' דתנאי דר"מ ור' יוסי היא בברייתא מובא בפסחים מ"א ולפי סוגי' דשם פליגו אם בישול מבטל האפי' אי מקרי לחם אחר הבישול כן פי' רש"י שם אבל בברכות ל"ח ע"ב ר"נ ס"ל דבהכי פליגו ומסקנת הש"ס דטעמא דר"י משום דבעי טעם מצה וליכא, ומ"ש רש"י שם דל"מ לחם היינו לר"נ ולמסקנא אין הבישול מבטל האפי', אלא משום דבעי טעם מצה, וכ' הרשב"א בחי' שם דוודאי ר"מ אינו חולק דבעי טעם מצה אלא דר"מ ס"ל דאין בישול מבטל טעם ור"י ס"ל דמבטל טעם, אבל במרור כ"ע מודים דבישול מבטל טעם מרור, והנה מ"ש דר"מ מודה במרור הוא מברייתא פסחים דקתני תחלה פלוגתא דר"מ ורבנן לענין יבשים ושוי' דיוצאי' כמושי' ולא כבושי' וכו' ומ"ש דפליגו אי בישול מבטל טעם מצה דחוק ורחוק שיפלגו במציאות שאפשר לברר ולעמוד עליו, ועיי' פ"י ברכות שרחוקים בעיניו דברי הרשב"א והנכון אתו, ונ"ל להמתיקם ע"ד שכ' רשב"א חולין פ' גה"נ בפלוגתא אי יש בגידין בנ"ט הא אפשר לברר וכ' דלכ"ע לית ביה טעם הנרגש שאפשר לברר ע"י טעימה, ומאן דס"ל דיש בו בנ"ט היינו טעם קלוש ומאן דס"ל אין בגידי' בנ"ט אפילו טעם קלוש ליכא וכעץ בעלמא הוא עיי"ש, וי"ל כעין זה כאן דגם ר"מ ס"ל דבישול מבטל הטעם אלא דאינו מבטל טעם מצה לגמרי אלא שאינו נרגש לכל וקשה לעמוד על טעמו, ור"י ס"ל דמבטל טעם מצה לגמרי ואין בו טעם מצה כלל ודבר זה א"א ולכהפ"ח בקושי לעמוד עליו, ולעצמינו י"ל עוד דפליגו אם טעם קלוש גם שנרגש מקרי טעם או לא וכה"ג מצינו לענין נ"ט בנ"ט דנרגש ופליגו אי טעם קלוש כזה בעצמיותו טעם האוסר הוא או לא ועיי' ריטב"א שם, וכן צ"ל בפלוגתא דריחא מלתא דנרגש לכ"ע ופליגו אי דבר קלוש כזה אסור או לא, ומובן ביותר לפי המתקתינו דברי הרשב"א, או מ"ש לעצמינו בפלוגתא דר"מ ור"י, הא דבמרור לכ"ע במבושל אינו יוצא משום דמבטל טעם מרור ומ"ש מצה לכאורה נהפוך הוא מרור יש לו מרירות ולא נתבטל בקל כמו טעם של מצה, ולמ"ש א"ש דבמרור צריך להרגיש טעם מרירות ע"ש שמררו חייהם לכן לכ"ע בעי טעם הנרגש וחזק שבישול מבטלו, אבל במצה דלא בעי להרגיש טעם מצה דהא בלע מצה יצא, אלא שצריך שיהיה במצה עצמה טעם מצה עיי' ט"ז סי' תס"ו ופליגו אם ע"י בישול לית ביה טעם כלל, ולכ"ע סגי גם כשאינו נרגש או דפליגו בטעם קלוש שנרגש אי סגי כנ"ל והבן: עכ"ל

The question of whether one can fulfill one's obligation to eat matzah by eating cooked matzah is not discussed in the Mishna, but it is subject to a tannaic dispute between Rabbi Meir [affirmative] and Rabbi Yose [negative] in a baraita quoted in Pesachim (41). ... In Berachot (38b) Rav Nachman holds (and this is the Talmud's conclusion) that Rabbi Yose's reason is that [to fulfill the mitzva] the taste of matzah is required, and it is absent [after cooking]. The Rashba wrote in his novellae ad loc. that Rabbi Meir surely does not question that the taste of matzah is required, but he believes that cooking does not nullify that taste, whereas Rabbi Yose believes it does; whereas everyone agrees that cooking nullifies the taste of maror. ... Regarding his statement that they dispute whether cooking nullifies the taste of matzah: It is difficult and far-fetched [to say] that they dispute a factual question that can be investigated and resolved. ... I propose to make Rashba's words more reasonable [by explaining them] along the lines of what Rashba wrote (Chullin Chapter Gid Hanasheh) regarding the dispute over whether sinew contributes taste [and the question of how there could be such a dispute given that] it can be investigated and resolved. Rashba wrote that all agree that sinew does not contribute a detectable taste the existence of which one can verify by tasting. The person who believes sinew does contribute taste refers to a weak taste; and the person who believes sinew does not contribute taste [thinks] that sinew does not contribute even a weak taste – it is like a [completely tasteless] piece of wood. We can say something similar here: that Rabbi Meir also holds that cooking nullifies the taste of matzah, but not completely – only to the extent that not everyone can taste it and that it is difficult to detect; whereas Rabbi Yose holds that cooking destroyed the taste of the matzah completely, so that there is no longer any taste of matzah at all. Now, this issue is impossible – or at least very difficult – to resolve. [translation by HWMNBN]

(Reference from Rabbi Chaim Chizkiya Medini, Sedei Chemed, Ma'arechet Hamem, #164 ("Machloket Bimtziut").)