Rabbi Moshe Levi

(current; Israel):

i. Menuchat Ahava (1991 ed.), Chapter 18, Mei Menuchot #13:

ר' משה לוי, מנוחת אהבה, פרק יח, מי מנוחות 13 (בני ברק, תשנ"א, כרך ג); ז"ל

ודע שלפי מה שגילו חכמי המדע בזמננו שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה, שהכינה מטילה ביצים ויוצאים מהם כינים, ודלא כמו שאמרו בגמ' (שבת קז:) שאין הכינה מטילה ביצים. ועיין שם שדחקו לפרש מ"ש שהקב"ה יושב וזן מקרני רמים ועד ביצי כינים, דהיינו מין בעל חיים שנקרא ביצי כינים. ולפי מה שהתברר היום שהכינה מטילה ביצים, אתי שפיר כפשוטו. אולם עכ"ז עיקר הדין שמותר להרוג כינה בשבת בודאי שהוא אמת ויציב וקיים לעד, ואין אנו יכולים לפקפק כלל בדברי חכמינו ז"ל, ואפי' יאמרו לנו על שמאל שהוא ימין מחוייבים אנו לקבל דבריהם. ובנ"ד שהתנאים לא בארו לנו במפורש הטעם שמותר להרוג כינה בשבת אע"פ שהאמוראים בארו שהוא משום שאינם פרים ורבים, יש לומר שאמרו כן לפי מה שסברו שאינם פרים ורבים, אבל בהגלות נגלות שבאמת הם פרים ורבים יש לומר שהטעם שמותר להרגם משום שאינם פרים ורבים מזכר ונקבה בלבד, שהרי הביצה שמטילה הכינה לא תרקם ממנה כינה אלא במקום זוהמה כמו בשערות הראש שיש בהם מלמולי זיעה. וא"כ לא דמי לאילים ותחשים שפרים ורבים בכל מקום. כנלע"ד להעמיד דברי חכמים ז"ל. ועיין בירושלמי שבארו הטעם שמותר להרוג כינה בשבת משום דהוי בריה שאין לה עצם, וכל בריה שאין לה עצם אינה חיה ששה חדשים והו"ל כדבר שאין לו חיות. ע"ש. אלא שלפ"ז גם פרעוש ושאר יתושים ובריות שאין להם עצמות מותר להרגן בשבת מה"ת, ובהדיא אמרינן בתלמודא דידן (שבת קז:) שההורג פרעוש בשבת חייב. ושמע מינה דלא ס"ל טעמא דירושלמי הנ"ל. ומ"מ י"ל כמש"ל. עכ"ל

Modern scientists have discovered that lice reproduce from a male and a female, and that the louse lays eggs from which lice hatch – unlike the Gemara's statement (Shabbat 107b) that the louse does not lay eggs. The Gemara there with difficulty explains [away] the statement that "God sits and sustains [all creatures], from the horns of wild oxen to the eggs of lice (beitzei kinim)," by saying that there is a [different] species called beitzei kinim; but according to the now-established fact that lice lay eggs, the statement can be understood in a straightforward manner. However, notwithstanding all this, the actual law – that it is permissible to kill a louse on Shabbat – is certainly true, in place, and eternal. We may not doubt at all the words of our sages of blessed memory; even if they tell us that left is right, we are obligated to accept their words. In the case under discussion, the tannaim did not explicitly provide the reason for the permissibility of killing a louse on Shabbat; and even though the amoraim explained it to be because lice do not reproduce from male and female, one can suggest this [explanation] was based on their belief that lice do not reproduce from male and female. However, now that it has been clearly shown that they do in fact reproduce from male and female, one can suggest the reason it is permissible to kill them is that they do not reproduce from male and female alone – for a louse will emerge from the egg the louse lays only in a polluted place, such as in the hair of the head, where there are sweat particles—which makes lice different from rams and techashim, which reproduce everywhere. This seems to me the way to justify our sages' statement. [translation by HWMNBN]

(Reference from anon. and from Rabbi Gil Student, http://hirhurim.blogspot.com/2007/06/r-ovadiah-yosef-on-sages-and-science.html.)

ii. Menuchat Ahava (3rd ed.), Vol. 3, Addenda to chapter 18:6:

ר' משה לוי, מנוחת אהבה, מהדורה שלישית, כרך ג, מילואים לחלק ג (פרק יח סעיף ו) (בני ברק, תשנ"ב); ז"ל

חלק ג' (פרק יח סעיף ו) שמותר להרוג כינים בשבת. ובמי מנוחות שם (הערה 13) הבאתי מדברי חכמי המדע שגילו שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה ויישבתי ההלכה שמותר להרוג כינים בשבת גם לפי דבריהם. ע"ש. הנה שואלים הלכו בו כיצד בכלל נקבל דעת חכמי המדע בזה נגד מה שמפורש בגמ' שלנו שאינם פרים ורבים. ואע"פ שאמרו בגמ' (פסחים צ[ד]:) במחלוקת שבין חכמי ישראל בענין מהלך השמש שנצחו חכמי אוה"ע את חכמי ישראל, אין הכוונה שחכמי ישראל ח"ו טעו, רק שבטענות נצחו אותם כמ"ש בגליון הש"ס שם בשם השטמ"ק (כתובות יג.) בשם ר"ת ז"ל שהאמת נשארה כדעת חכמי ישראל והיינו דאמרינן בתפלה ובוקע חלוני רקיע. ע"ש. ויוצא איפוא שלא יתכן שחכמי ישראל יטעו אפילו בענין של מציאות הטבע שטבע הקב"ה בעולמו שכל דבריהם ברוח הקודש וכו'. עד כאן שמעתי שואלים.

והנה באמת אע"פ שר"ת מפרש שחכמי ישראל לא חזרו בהם והאמת אתם, מ"מ מצאנו הרבה ראשונים שמפרשים כפשוטו שחכמי ישראל חזרו בהם והודו לחכמי אוה"ע שבלילה החמה מהלכת תחת הקרקע, וביארו בזה ענין מים שנשאבים בלילה שצריך להלינם טרם ילושו בהם עיסת המצות מפני שבלילה חמה מהלכת תחת הרקיע, והמעיינות רותחים מחמת כן. עיין בספר יראים לרבנו אליעזר ממיץ ז"ל והביאו הרא"ש (ספ"ב דפסחים) והסמ"ג, והובא לשונו בב"י או"ח (סי' תנה). ע"ש. וכ"כ הרי"ד בתוספותיו (ספ"ב דשבת) שהעיקר כחכמי אוה"ע שבלילה חמה מהלכת תחת הקרקע, וכמ"ש בפסחים (צד:) שנצחו חכמי אוה"ע את חכמי ישראל בזה. ע"ש. וכ"כ עוד ראשונים. וכן תפשו במושלם הרבה מרבותינו האחרונים ז"ל, הרב לחם משנה (פ"ה מהלכות שבת הלכה א) וז"ל: שבדבר זה נצחו חכמי יון את חכמי ישראל, והיא סברה בדוקה. וחכמי ישראל עצמם חזרו בהם וקבעו דינים על סברת חכמי יון, שאמרו בלינת המים בפסח שהמים בלילה מתחממים מפני שהשמש הולך למטה מהארץ ולכן לא ישאבו בלילה. עכ"ל. וכיו"ב כתב בשו"ת הרדב"ז ח"א (סוס"י רפב), ומהר"ם אלשקר (סימן צו), והפר"ח (בקונטרס דבי שמשי) ועוד. ועד אחרון מוה"ר הגאון איש מצליח זצ"ל הי"ד, בתשובה ח"ב (חאו"ח סי' י"ג, דנ"א ע"א) וז"ל: ועוד הנה עכשיו מעכ"ת נ"י (האדמו"ר מהלמץ שליט"א מח"ס טהרת יו"ט) יושבי אמריקה ואנו יושבי צפון אפריקה, כולנו עדים שבלילה אצלנו החמה מהלכת אצלכם והיתה לכם לאור יומם, ובלילה אצלכם החמה מהלכת אצלנו ומאירה לנו כיום תמים. נמצא שאינה מהלכת למעלה מן הרקיע בשום זמן. עכת"ד. וש"י דפח"ח. ומעתה דעת לנבון נקל שדברי חכמי ישראל הם ג"כ לפעמים על דרך החקירה האנושית ואין כל דבריהם בנבואה וקבלה ורוח הקודש. וכ"כ במפורש רבנו הגדול הרמב"ם בספר מורה נבוכים ח"ב (פרק ח) וז"ל: וכבר ידעת שהכריעו השקפת חכמי אוה"ע על השקפתם בענינים אלו של התכונה, והוא אומרם בפירוש "ונצחו חכמי אומות העולם" וזה נכון, "כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדיבר אלא כפי שהביאו אליו העיון... ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו". עכ"ל. הרי מפורש דעת הנשר הגדול אשר רוב פסקי הש"ע על פיו, ההפך הגמור מדעת השואלים, וכותב בפירוש שהדברים העיוניים כל מי שדיבר בהם (בלי יוצא מהכלל) דיבר לפי מה שהביא לפי עיונו, ולא ברוח הקודש ונבואה וקבלה, ולכן אם יש הוכחה כנגדו צריך לסבור ולקבל ההוכחה, וזהו מה שאמרו (פסחים צד:) נצחו חכמי אוה"ע את חכמי ישראל.

ובשוחחי בזה עם כבוד מרן מלכא מופת הדור הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א אמר לי שכן כתב במפורש גם רבנו אברהם החסיד ז"ל בן הרמב"ם במאמר שנדפס בתחילת ספר עין יעקב ח"א. וראיתי להביא לשונו בקצרה שדבריו הקדושים מתאימים מאד לנ"ד. וז"ל: דע, כי אתה חייב לדעת כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה ולישא פני אומרה ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לענין אותו דעת אם אמת איתה או לא, שזה מן הדעות הרעות והוא נאסר מדרך התורה וכו', מפני שנוטה מדרך האמת ונוטה מעל קו היושר. אמר השי"ת לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול וגו' ואמר לא תכירו פנים במשפט, ואין הפרש לקבלת אותו דעת להעמידה בלא ראיה או בין שנאמין לאומרה ונישא לו פנים ונטען לא כי האמת אתו בלא ספק מפני שהוא אדם גדול וכו'. שכל זה אינו ראיה, אבל אסור. ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלימות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריה בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם, ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, ולהאמין אותם כאשר נאמין אותם בפירוש התורה שתכלית חכמתה בידם ולהם נמסרה להורותם לבני אדם... כיון שאנחנו מוצאים להם אומרים [צ"ל אמרים] שלא נתאמתו ולא נתקיימו בגמ' [נראה דצ"ל כגון] דברי הרפואות וכענין אבן תקומה שאמרו שמונע להפיל הנפלים, שלא נתאמת. וכיו"ב ענינים רבים שדיברו בפרק שמונה שרצים במסכת שבת וכו'. והוא דבר מבואר וענין קל בעיני כל נוטה מעל תאות גופו. וראיתי להביא כאן מאמר שאמרו ז"ל ואבאר לך כדי שיתיישב ויתקבל בדעתך אהבתם האמת והודאתם עליו, אמרו מי שאמרו. אמרו ז"ל בגמ' דפסחים תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים וכו' יד אמר רבי נראים דבריהם שביום מעיינות צוננים ובלילה רותחים וכו'. והנה עם היות ראיה זו ראיה רפה וחלושה כאשר אתה רואה. ועתה התבונן מה שהורונו בברייתא זו ומה יקר עניינה שלמדונו, כי רבי לא הביט בדעת אלו אלא מדרך הראיות בלי להשים לב לא לחכמי ישראל ולא לחכמי אוה"ע, והכריע דעת חכמי אוה"ע מפני ראיה זו שחשב כי היא ראיה מתקבלת שביום מעיינות צוננים ובלילה מעיינות רותחים... ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה, אין ספק כי קדוש הוא. והנה נתברר לנו כי החכמים ז"ל אינם מעיינים הדעות ולא מביטים אותו אלא מצד אמיתתם ומצד ראיותיהם, לא מפני האומר אותו יהיה מי שיהיה. עכ"ל.

ומעתה מה יסכן גבר לפסול בהבל פיו בלא ידיעת דברי הראשונים והאחרונים ז"ל את מה שכתבנו להתייחס לדעת חכמי המדע ולקבל דעתם בנדון הכנים שמראים לנו בעין שהם מטילות ביצים ופרות ורבות, הרי זוהי דרך רבותינו הראשונים כמלאכים ז"ל, ויהי חלקי כחלקם אמן. ואף ר"ת שסובר שחכמי ישראל לא חזרו בהם והאמת אתם, הנה אין הכרח שזהו משום שסובר שכל דברי חכמי ישראל נאמרו בנבואה וברוח הקודש וקבלה וכמ"ש השואלים, ואפשר משום שאומרים בתפלה ובוקע חלוני רקיע או משום הסתירה בענין שקיעת החמה בין האמור בגמ' שבת (לד.) לגמ' פסחים (צג:) שר"ת ז"ל תירץ עפ"ד חכמי ישראל שהחמה מהלכת בלילה מעל הרקיע, ושישנן ב' שקיעות כמבואר בספר הישר לר"ת (סימן רכא). ונמצא שיש לו איזה הכרח לומר שלא חזרו בהם חכמי ישראל מדעתם, אבל לעולם אין זה מצד שסובר שלא יתכן שיטעו בענין מציאות טבע שטבע הקב"ה בעולמו, ואפושי פלוגתא בין רבותינו הראשונים בזה לא מפשינן.

אמנם אני בעניותי קשה היה עלי לומר שח"ו נגרם בנדון שלנו טעות בהלכה דאיך יביא הקב"ה ח"ו מכשול ע"י גדולי עולם תנאים ואמוראים ראשונים ואחרונים שפסקו בהחלטיות "מותר להרוג כינה בשבת". ולא דמי לההיא דפסחים (צד.[:]) שהיא מחלוקת בענין התכונה אבל ח"ו לא נגרם טעות בהלכה, לכן כתבתי בספרי בפסקנות בזה"ל: אולם עכ"ז עיקר הדין שמותר להרוג כינה בשבת בודאי שהוא אמת ויציב וקיים לעד ואין אנו יכולים לפקפק כלל בדברי חז"ל ואפי' יאמרו לנו על שמאל שהוא ימין מחוייבים אנו לקבל דבריהם. ע"ש. ועל כן יישבתי דברי חז"ל וההלכה הפסוקה גם לדעת חכמי המדע, ואין בזה סתירה לדברינו הקודמים, שטעות בהלכה לחוד וטעות בידיעת מציאות הטבע לחוד. והטעם שאין לומר שטעו ח"ו בהלכה אינו משום שדבריהם ברוה"ק כמו שחשבו השואלים ואמרו שדברינו סתראי נינהו, אלא מחמת שהקב"ה מסתמא לא יביא מכשול לדורות שלמים בהלכה מסויימת. ודיברתי בזה עם כבוד מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א ואמר לי שכבר נחלקו בנדון דידן ממש לפני כמאתים וחמשים שנה הגאון פחד יצחק ורבו ר' יהודה בריאל ז"ל. ועיינתי בפחד יצחק (ערך צידה) וכתב שם וז"ל: "שאחר שהוכיחו חכמי המדע בהוכחות ברורות שכל בעל חי הווה מן הביצים א"כ שומר נפשו לא יהרוג פרעוש ולא כינה בשבת, ואל יכניס עצמו בספק חיוב חטאת, ובדבר הזה אמינא דאם ישמעו חכמי ישראל ראיות אוה"ע יחזרו ויודו לדבריהם כמו בגלגל חוזר ומזל קבוע". והניף ידו שנית בתשובתו לרבו ר' יהודה בריאל ז"ל, וז"ל: והחוקרים הכריעו בראיות ברורות שאין מין בא מן העיפוש ואין הביצים מתהוים מן הזיעה אלא מן בעלי החיים, וחכמי ישראל שחזרו והודו לחכמי אוה"ע בענין מזל קבוע וגלגל חוזר, הורו באצבע דלאו כל מילי דאיתמרו בגמרא מפי קבלה הם אלא דחכמי ישראל דברו גם הם לפעמים מפי השכל והחקירה האנושית ולא מפי הקבלה, דאל"כ למה להם להודות להם, היה להם להתחזק בקבלתם ולא לשוב מפני כל ראיות אוה"ע. עכ"ל. (ומה שכתב שם בתחילת תשובתו לרבו בזה"ל: ראיתי פסק מעכ"ת על הכנים ואמרתי יישר ויישר אע"ג דמנגד לסברא בכל מכל כל יען כי להחמיר ולא להקל אנן קיימין וכו' ר"ל, שמקבל דברי רבו שלא לשנות ההלכה בגלל גילוי חכמי הטבע באיזה ענין, ומ"מ בנ"ד שהוא להחמיר עדיין נשאר בדעתו לקבל דעת חכמי הטבע, וזה מה שהוסיף יען כי להחמיר וכו', ור"ל מיהו בנ"ד דהשאלה להחמיר ולא להקל יש לקבל דעתם). והרב יהודה בריאל ז"ל הובאה תשובתו שם, כתב, שאין לשנות הדינים המיוסדים על קבלת קדמונינו בשביל חקירת אוה"ע. עכ"ל. ויוצא איפוא שלדעת הפחד יצחק אפשר ונגרמה אפילו טעות בהלכה מפני המציאות שהיתה ידועה לפניהם, ודעת רבו שלא יתכן לשנות ההלכה בזה. ועיין בתוס' (חולין ה:) בשם ר"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם של צדיקים דגנאי הוא לצדיק שיאכל איסור. ע"ש. ולכאורה סייעתא להפחד יצחק. אבל יש לדחות דבדבר שנגרם מכשול לכל העולם במשך כמה דורות, גם בשאר דברים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם. וזוהי השיטה שהלכתי בה לקיים דעת חכמי ישראל שמותר להרוג כינה בשבת אף לפי מה שגילו חכמי המדע, שההלכה לא תשתנה לעולם, אבל בענין מציאות וטבע שטבע הקב"ה בעולמו אפשר לקבל דעת חכמי אוה"ע אם ראייתם חותכת. ועיין במשנה ברורה (סימן שלו סעיף ג) בביאור הלכה בשם התפארת ישראל שעפ"ד חכמי הטבע מי רגלים משביחים את הזרעים ולכן אסור להשתין על גבי קרקע זרועה ושלא כמ"ש בש"ע. ע"ש. ואף שהמשנ"ב העיר עליו שלא נהגו כן, אבל לא דיבר קשות נגדו כיצד מעיקרא מתייחס לחכמי הטבע, ושמע מינה כמ"ש בס"ד. [וע"ע להרמב"ן פ' נח בענין הקשת ולהתיו"ט פ"ה מ"ה על דברי הר"ש שם בכלל פיתגורס ולהגר"א ביו"ד סי' ר"א סק"ו ועוד.] ודברי חכמים בנחת נשמעים, והאמת והשלום אהבו. ושלא כמו שנגררו מספר אברכים הי"ו לדבר קשות נגד הכתוב בספרי בזה, ושרי להו מרייהו.

והלום הראוני להרב מכתב מאליהו (הגר"א דסלר זצ"ל המשגיח דישיבת פוניבז' ומגדולי המוסר בדור שלפנינו) ח"ד (עמודים 355 – 356) בהערה 4 מהעורך שכתב ז"ל: ראיתי לרשום כאן מה ששמעתי בפירוש מפי קדשו של אדמו"ר (הגר"רא דסלר) זצ"ל כשנשאל על אודות דינים אחדים שהטעמים שניתנו להם אינם לפי המציאות שנתגלה במחקר הטבעי בדורות האחרונים והרי הם עתה בגדר מה שהגמ' שואלת בכמה מקומות "והא קחזינן דלאו הכי הוא". שלוש דוגמאות נידונו אז. א) הא דיש דריסה לחתול ולא לכלב שהגמ' (חולין נג.) מסבירה שזה משום שהחתול מטיל ארס מצפרני ידיו. ב) הא דאין לשין המצות אלא במים שלנו, והטעם לכמה ראשונים (עי' או"ח סי' תנ"ה בט"ז סק"א) לפי שבלילה החמה מהלכת תחת הארץ ולכן אז המעיינות רותחין (פסחים צד:). ג) הא דמותר להרוג כינה בשבת משום שהכינה אינה פרה ורבה (שבת קז.). ואמר אדמו"ר זצ"ל שבאלו וכיוצא באלו לעולם אין הדין משתנה אף שלכאורה הטעם אינו מובן לנו, אלא יש לאחוז בדין בשתי ידים בין לחומרא בין לקולא (ודלא כדברי הר"י למפרונטי ז"ל בפחד יצחק. (ערך צידה אסורה) שרצה להחמיר שלא להרוג כינה בשבת כיון שנתברר בזמנו בלי שום ספק שכינים פרים ורבים ע"י זכר ונקבה ככל שאר בעלי חיים. ע"ש). והטעם אמר אדמו"ר זצ"ל כי את ההלכה ידעו חז"ל בקבלה מדורי דורות, וגם ידעו מן הנסיון למשל שדרוסת החתול עלולה יותר למות מאשר דרוסת הכלב, ושהמים הנשאבים מן המעיינות בבוקר חמים יותר. אבל בענין ההסברים הטבעיים לא ההסבר מחייב את הדין אלא ההיפך, הדין מחייב את ההסבר, והטעם המוזכר בגמ' אינו הטעם היחידי האפשרי בענין, ואם לפעמים נתנו הסברים שהם לפי ידיעת הטבע שבימיהם, חובה עלינו לחפש הסברים אחרים שבהם יתקיים הדין על מכונו לפי ידיעות הטבע שבימינו. כך שמעתי מפי קדשו זצ"ל. עכ"ל. (וע"ש מ"ש העורך הסברים לענינים הנ"ל שיתאימו לידיעת הטבע שבימינו). הרי מפורש שכיוונתי לדעת גדולים ב"ה, שצריכים להתייחס לידיעות הטבע שבימינו ועם כל זאת לא לשנות ההלכה הפסוקה מדורי דורות. ואע"פ שיוצא איפוא שהטעם שניתן להלכה מסויימת בזמנם ישתנה, מ"מ ההלכה לא תשתנה. וכן הסכים עמדי מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א (ראה מכתבו להלן) וכן עיקר, ויתד היא שלא תמוט.

והנה כמה אנשים שמכנים עצמם "אברכים" קמו עלי מתוך קנאה וצרות עין, ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר, חרבות בשפתותיהם בדברי בלע והבל על מה שכתבנו בספר בענין הכנים והחלו ללכוד ברשתם גם תמימי דרך. והחל רעש גדול בענין והיצה"ר יצא שמח וטוב לב, ומיד באו אלי כמה אברכים יקרים וחברים המקשיבים לקולי ובקשוני להתייחס לזה, ולגנות המשמיצים, וסרבתי באומרי אין זו מחלוקת לשם שמים ויפה השתיקה, רק הסכמתי לבאר דברי שנית כמ"ש לעיל. ואז פנו למרן ראש הישיבה שליט"א ותיכף ומיד כתב המכתב הבא, זכרה ה' לו לטובה ולברכה לעולם. אמן.

ב"ה ה' בכסלו התשנ"ב

לכל מאן דבעי
בדבר מה שכתב ידידנו הרב הגאון המופלא בכתם אופיר לא יסולה ר' משה לוי שליט"א בספרו מנוחת אהבה (ח"ג עמוד צ"ב) בענין הכנים לפי דעת חכמי המדע בזמננו, דבריו נכוחים וישרים, כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. וכיוון לדעת הגאון ר' יצחק למפרונטי זצ"ל (שחי לפני כ-250 שנה) בספרו "פחד יצחק" (ערך צידה) שכתב שבזמננו שהתברר שגם הכנים פרים ורבים אין להרגם ושומר נפשו ירחק מהם. וע"ש שהתווכח בנדון זה עם רבו הרה"ג ר' יהודה בריאל זצ"ל ועמד בדעתו. וידידנו הגר"מ הלוי שליט"א כתב לקיים דברי חכמים שיהיה הדין אמת עכ"פ. וחלילה וחלילה לפסול את דבריו מפני שהתייחס לדעות המדענים בזמננו, דתורה אמת כתיב בה, וכל הפוסל במומו פוסל. וע"ע כיו"ב להפרי חדש ביו"ד סי' פ' סק"ב על סוגיא דשבת (כח:) שהיא תמוהה וכו' ובבכור שור חולין דף נ"ט ע"ב. ע"ש באורך. ועכ"פ אין בזה שום פגם ושום פסול ח"ו. ויפוצו מעיינותיו חוצה. ויתקיים בו הכתוב משכני אחריך נרוצה.

החותם לכבוד התורה ועמליה בטהרה
נאמ"ן ס"ט

אמר המחבר גם שוחחתי עם כבוד מרן הרשא"ל הגאון מופה"ד ר' עובדיה יוסף שליט"א, והסכים שאין שום דופי בדברינו וסייענו מדברי ר' אברהם בן הרמב"ם וכמש"ל. וכשהראה לו ת"ח אחד יצ"ו מכתבו של מרן ראש הישיבה שליט"א (הנ"ל) הוסיף בכתי"ק בזה"ל: "אני מסכים לכל הדברים הנ"ל". וחתים עובדיה יוסף.

וברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמיתו מאיתי ועשה עמי אות לטובה שזכיתי לכוין לדברי גדולים, הגאון פחד יצחק זצ"ל, והרב מכתב מאליהו זצ"ל. וגדולי הדור שליט"א עמדו לימיני. גם לרבות הרבה תלמידי חכמים אמיתיים וצנועים ספרדים ואשכנזים שכתבו לי מכתבי שבח וחיזוק ושלא אחוש כלל לדברי המתנגדים אשר עינם צרה בתלמידי חכמים אמיתיים וזה דרכם כסל למו מחמת קנאתם. וברוך ה' נחה שקטה האר'ש, ונתרבו הלומדים בספרי "מנוחת אהבה" עד כי מהדורה שניה אזלה חיש מהרה, ומיד קבלנו על עצמנו לעסוק בהוצאת המהדורה השלישית הנכוחית בתוספת מילואים. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללו[ק]ה. עכ"ל

Part 3 (chapter 18 section 6) – that it is permissible to kill lice on Shabbat. And in Mei Menuchot ad loc. (note 13) I cited the discovery by scientists that lice reproduce sexually [contradicting the Talmud’s reason for the permissibility of killing them], and I reconciled the halacha that it is permissible to kill lice on Shabbat even according to them. ... Now some asked, how can we accept the view of the scientists at all in contradiction to what is explicit in our Gemara – that [lice] do not reproduce? – And even though it says in Pesachim (94b), regarding the dispute with the sages of Israel regarding the path of the sun, that the gentile sages defeated the sages of Israel, the intent there is not to say that the sages of Israel erred, God forbid; rather, that the gentile sages defeated the sages of Israel in the sense that they had better arguments, as is written in Gilyon Hashas ad loc. in the name of Shita Mekubetzet (Ketubot 13a) in the name of Rabbeinu Tam – that the truth remains according to the Jewish sages’ view; this being reflected in our prayer, “He who opens the windows of the sky.” In which case it cannot be that the sages of Israel would err even regarding a matter of the facts of the natural order as God ordered it in his world, for all of their words [were spoken] with the divine spirit. So did I hear some asking.

Now in truth, even though Rabbeinu Tam explains that the sages of Israel did not recant, and that their view is the truth, we nonetheless find many rishonim who explain according to the simple reading, that the sages of Israel recanted and agreed with the gentile sages, that the sun travels beneath the ground at night; and with this they explained the fact that water drawn at night must sit overnight before kneading matza dough with it – for at night the sun travels below the sky [under the earth], and the springs are consequently hot. See Sefer Yere’im of Rabbeinu Eliezer of Metz, which is quoted by the Rosh (end of chapter 2 of Pesachim) and by Smag, and whose words are quoted by Beit Yosef, Orach Chaim (455). So wrote Tosefot Rid (end of chapter 2 of Shabbat): that the correct view is that of the gentile sages – that the sun travels beneath the earth at night, as it says in Pesachim (94b), that the gentile sages defeated the sages of Israel on this point. And so wrote other rishonim. And so did many acharonim fully accept: Lechem Mishneh (Hilchot Shabbat, chapter 5, halacha 1): “In this matter the Greek sages defeated the sages of Israel, and it is a verified position. And the sages of Israel themselves recanted and established laws based on the view of the Greek sages....” Radvaz (responsa, part 1, end of #282), Maharam Alashkar (#96), Pri Chadash (in Kuntres Devei Shimshei) and others wrote similarly. One final witness is our rabbi, the great Ish Matzliach, in a responsum, part 2, (Orach Chaim 13, p. 51a): “And furthermore, nowadays [you] ..., who dwell in America, and we who dwell in North Africa are all witnesses to the fact that at night here the sun travels to you , and it is daylight for you, while during your nighttime, the sun travels to us, illuminating with full daylight for us. Thus at no point does it travel above the sky [as per the view of the sages of Israel]. In light of all this, it is obvious that sages of Israel, too, occasionally speak based on human investigation, and that not all of their words are spoken in prophecy, [prophetically based] tradition or divine spirit. So wrote our great rabbi, Rambam, in The Guide for the Perplexed, 2:8: “You know, on the other hand, that in these astronomical matters they preferred the opinion of the sages of the nations of the world to their own. For they explicitly say: The sages of the nations of the world have vanquished. And this is correct. For everyone who argues in speculative matters does this according to the conclusions to which he was led by his speculation. Hence the conclusion whose demonstration is correct is believed.” [trans. S. Pines] Here, explicit, is the view of the great eagle upon on whose words most of the rulings of the Shulchan Aruch are based – the precise opposite of that of “the questioners;” he writes explicitly that everyone who speaks about speculative matters – without exception – argues according to the conclusions to which he was led by his speculation, not with divine spirit, prophecy, or tradition, and that therefore if there is evidence against him, he must consider and accept the evidence – and this is what was meant by “The gentile sages defeated the sages of Israel.”

In speaking about this with ... Rabbi Ovadia Yosef, he told me that ... Rabbeinu Avraham ben Harambam also wrote this explicitly in the piece published at the beginning of Ein Yaakov, part 1. I have seen fit to quote his statement in brief, because his holy words coincide very much with the above. He writes: You must know that one who wishes to support a known opinion, and to favour its proponent and accept his view without studying or understanding it to ascertain whether it is true – this is one of the wrong mindsets, and is forbidden from the perspective both of the Torah and of reason. From the perspective of reason, because the perpetrator is guilty of insufficient investigation into what he is supposed to be believing; and from the perspective of Torah, because he strays from the path of truth and the "straight line," whereas God says, "You shall not favour the poor and you shall not honour the great; with fairness shall you judge your fellow," (Leviticus 19:16) and "You shall not show favouritism in judgment" (Deuteronomy 1:17). There is no difference between (a) accepting and supporting that opinion without having proof of it, and (b) believing its proponent, favouring him and advocating on his behalf on the grounds that since he is a great man, he must be right; for this is not proof, but, rather, it is forbidden. Accordingly, we are not obliged, on account of the great superiority of the sages of the Talmud, and their expertise in their explanations of the Torah and its details, and the truth of their sayings in the explanation of its general principles and details, to defend them and uphold their views in all of their sayings in medicine, in science and in astronomy, or to believe them [in those matters] as we believe them regarding the explanation of the Torah, which they had completely mastered and which it was their role to teach.... since we find that they made medicinally related statements in the Gemara which have not been justified or validated – for example, the preserving [stone] which they said (Shabbat 66b) prevents abortion, which has not been justified, and similarly many things that they spoke of in Chapter Shemoneh Sheratzim in Tractate Shabbat, etc. And so is it clear and evident to anyone who [thinks straight]. I have seen fit at this point to quote and explicate a statement of Chazal in order that Chazal's love of truth, and their willingness to recognize it from whatever the source, be accepted and settled in your mind. They said in the Gemara of Pesachim (94b), "The rabbis taught: 'The Jewish sages say that the sphere is stationary and the constellations rotate ... Rabbi [Yehuda Hanasi] said, "Their opinion seems correct, for during the day the wells are cool, and at night the wells are hot."'" ... And now, consider the guidance [Chazal] provided us in this baraita, and how precious is the principle that they taught: Rabbi [Yehuda Hanasi] regarded these opinions based on the evidence alone, taking into account neither [the identities of] the Jewish sages nor those of the gentile sages; and he favoured the gentile sages' view on the basis of this proof, which he thought would be accepted – that the wells are cool by day and hot by night. Truly is this master referred to as "our holy rabbi," for when a man throws off falsehood, retains truth, decides in its favour and retracts from his initial opinon when its opposite is proven to him, there can be no doubt that he is holy. Thus is is clarified to us that our sages considered different views by examining their correctness and the proofs in their favour, not based on their exponents, whoever they might be.”

Now, how dangerous it is to criticize, without knowing the views of rishonim and acharonim, what we wrote – in which we lent credence to the scientists and accepted their view about lice, as they show us plainly that that they lay eggs and reproduce! This is the path of our rabbis the rishonim who were like angels! Let my portion be like theirs, amen. Even Rabbeinu Tam, who holds that the sages of Israel did not concede, and that the truth is with them, does not necessarily say so because he holds that all of the words of Chazal were imbued with prophecy or the divine spirit or received tradition, as the “questioners” argued; it may be because we say in our prayers “He who opens up the windows of the sky” (which is indicative of the position of the sages of Israel), or because of the contradiction between the Gemara in Shabbat (34a) and Pesachim (93b) regarding sunset, which Rabbeinu Tam explained as per the view of the sages of Israel – that the sun travels above the sky at night, and that there are two sunsets, as is explained in Sefer Hayashar of Rabbeinu Tam (#221). Thus it may be that he had some particular consideration forcing him to say that the sages of Israel did not retract, but not because he believes that it is impossible that Chazal would ever err regarding natural reality as God created it; and we do not increase dispute between our rabbis, the rishonim, [by saying some rishonim held Chazal could err and some held Chazal would not err, if we can avoid positing the existence of a dispute by saying, rather, that they all held Chazal could err].

Now I ... found it difficult to say [something] that would, God forbid, impute halachic error [to the Talmud] in our case; for how could God bring about [transgression], God forbid, through the vehicle of the great men of the world – the tannaim, amoraim, rishonim and acharonim who ruled unequivocably, “It is permissible to kill a louse on Shabbat?” This is unlike the case in Pesachim 94[b], which is a dispute about astronomy, but not, God forbid, something that causes a halachic error. It is for this reason that I wrote as a ruling in my book, “However, notwithstanding all this, the actual law – that it is permissible to kill a louse on Shabbat – is certainly true, in place, and eternal. We may not doubt at all the words of our sages of blessed memory; even if they tell us that left is right, we are obligated to accept their words.” I therefore reconciled the words of Chazal and the established halacha according to the scientific experts as well, and there is no contradiction between this and our earlier statements, because an error in halacha is different from an error in the understanding of nature. The reason not to say that [Chazal] erred in halacha, God forbid, is not that their words were imbued with the divine spirit, as the “questioners” thought, claiming that our words were contradictory; but rather because God would presumably not bring about [transgression] of a particular halacha for entire generations. I spoke about this with [Rabbi Meir Mazoz], who told me that was already disputed fully 250 years ago by the Pachad Yitzchak and his teacher, Rabbi Yehuda Briel. I looked at the Pachad Yitzchak (“Tzeyda”); he writes there: “Since the scientists have demonstrated with clear proofs that every animal is born from eggs, one who guards his soul should kill neither a flea not a louse on Shabbat, so as not to bring himself to a possible violation [of Shabbat] requiring a sin-offering; regarding this matter I would say that if the sages of Israel heard the gentiles’ evidence, they would recant, and agree with them, as in the case of the moving sphere and the stationary constellation.” Then he waves his hand again in his response to his teacher, Rabbi Yehuda Briel, as follows: “The investigators [i.e., scientists] have demonstrated with clear proofs that no species comes from rancidity, and that eggs are not created from moisture, but only by other animals. Chazal, who recanted and agreed with the gentile sages regarding the stationary constellation and the rotating sphere, taught explicitly that not everything written in the Gemara is based on tradition; Chazal, too, sometimes spoke from reasoning and human investigation, not from tradition. For otherwise, why would they have recanted? They should have stood firm in their tradition rather than retracting, notwithstanding all of the gentiles’ proofs.” ... Rabbi Yehuda Briel, whose response is quoted there, wrote that not on account of the investigations of gentiles should we change halachot founded upon the tradition of our forebears. Thus according to the Pachad Yitzchak, it is possible that even a halachic error could result from [errors] in [Chazal’s] knowledge of science, whereas his rabbi’s view was that it is right to change the halacha in such a circumstance. See Tosafot (Chullin 5b), in the name of Ri, that it is specifically in matters of eating that God does not bring about [transgression] through the righteous, because it is degrading to a righteous person to eat prohibited food. This would seem to support the Pachad Yitzchak. But one could negate this proof by arguing that God would not bring about transgression to the entire world for numerous generations even if the transgression did not involve eating. This was my approach in [choosing to] justify Chazal’s statement that one may kill a louse on Shabbat even according to what the scientists have discovered, for the halacha will never change, but we can accept gentile scientists’ views, if conclusively supported by proofs, regarding reality and nature as God established it....

And it was shown to me that Michtav Mei’eliyahu, Vol. IV, (pp. 355-356), note 4 of the editor, writes, I have seen fit to record here what I heard explicitly from [Rabbi Dessler] when he was asked about certain laws the reasons given for which [in the Talmud] do not accord with what the scientific investigation of recent generations has demonstrated to be the reality, and which may now be subject to the question the Gemara poses on several occasions – "But we see that it is not so!" We then discussed three examples: (1) the Gemara’s explanation (Chullin 53a) that halacha recognizes the treading of a cat, but not a dog, because a cat’s nails are venomous; (2) the explanation of numerous rishonim that we knead matzot only with water that has sat, drawn, overnight, because the sun travels beneath the earth at night and hence the springs heat up [hot water causing dough to rise more quickly]; (3) that it is permitted to kill a louse on Shabbat because lice do not procreate. [Rabbi Dessler] responded that in these cases and cases like them the law does not change, even though we seem not to understand the reason [for it]; rather, we should accept the law fully, whether it is a stringency or a leniency (unlike the view of Rabbi Yitzchak Lampronti in Pachad Yitzchak (“Tzeida Asura”), who wanted to be stringent and not kill lice on Shabbat since it had become clear beyond doubt in his time that reproduce sexually, like all other animals). The reason, [Rabbi Dessler] explained, is that Chazal knew the law by tradition from preceding generations, and knew [various facts too] from experience, ... and in the case of scientific explanations, it is not the scientific understanding that results in the law but, rather, the opposite – the law requires an explanation; the explanation presented in the Gemara is not the sole possible explanation, and if on occasion [Chazal] explained things according to the science of their days, it is our obligation to search for other explanations that can justify the law in a manner compatible with the scientific knowledge of our time. This is what I heard from his holy lips.” (See there the explanations the editor writes for the aforementioned topics, to reconcile them with our current scientific knowledge.) Thus it is explicit that I have thought the same as great men, thank God, [in believing] we must consider the scientific knowledge of our times, while nonetheless leaving the halacha as decided for generations unchanged. Even though by implication the reason given in [Chazal’s] times for a certain halacha will change, the halacha will not change. To this [Rabbi Meir Mazoz] also agreed, and this is correct....

Now some men calling themselves “avrechim” rose against me because of jealousy and resentfulness ... regarding what I wrote in the book regarding lice, ... starting a major storm about this matter; and the evil inclination left happy and contented. Immediately some fine avrechim ... asked that I relate to this and criticize the smearers. I declined, saying that this dispute was not for the sake of heaven, and that silence would be the best course of action; but I agreed to explain my position again, as I wrote above. Then they turned to our master, the Rosh Yeshiva, who immediately wrote the following letter....

5 Kislev 5752

To whom it may concern:

Regarding what our beloved scholar ... Rabbi Moshe Levi wrote in his book, Menuchat Ahava (part 3, p. 92) about lice based on the view of the scientists of our times – his words are straight and just – straight to one with understanding and just to those who have found knowledge. His view coincided with that of the great scholar Rabbi Yitzchak Lampronti (who lived 250 years ago) in his book Pachad Yitzchak (“Tzeida”), who wrote that in our times, it having become clear that lice, too, procreate, one should not kill them.... Look there, that he debated this matter with his teacher, the great scholar Rabbi Yehuda Briel, and maintained his position. And our beloved Rabbi Moshe Levi wrote so as at least to retain the halacha as a true halacha. God forbid to reject his words because he considered the views of modern scientists! For “truth” is written in the Torah; and anyone who criticizes criticizes his own flaws. See more like [what Rabbi Moshe Levi] wrote, in Pri Chadash, Yoreh De’a 80:2 ... and in Bechor Shor, Chullin 59b, at length. Certainly, there is nothing offensive or objectionable [in what he wrote], God forbid. May his springs spead outward....

...

[Rabbi Meir Mazoz]

Says the author: I also spoke with ... Rabbi Ovadia Yosef, and he agreed that there is no fault in our words, and brought us support from the words of Rabbi Avraham ben Harambam, as I wrote above. And when one Torah scholar showed him the letter of our Rosh Yeshiva (above), he added in his own writing, “I agree with everything written above.” And he signed – “Ovadia Yosef.”

[Translation by HWMNBN.]