Tamid 31b-32a

Dispute regarding the dimensions of the world:

תמיד לב. (ש"ס ווילנא); ז"ל

עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב אמר להן מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב אמרו לו ממזרח למערב תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה חמה במערב הכל מסתכלין בה חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה וחכמים אומרים זה וזה כאחד שוין שנאמר כגבוה שמים על הארץ [וגו'] כרחוק מזרח ממערב ואי חד מינייהו נפיש נכתוב תרווייהו כי ההוא דנפיש ואלא חמה באמצע רקיע מ"ט אין הכל מסתכלין בה משום דקאי להדיא ולא כסי ליה מידי...  עכ"ל

Alexander of Macedon put ten questions to the elders of the south country.  He asked: Which is further, from heaven to earth or from east to west?  They replied: From east to west.  The proof is that when the sun is in the east all can look at it, and when it is in the west all can look at it, but when the sun is in the middle of the sky no-one can look at it.  The Sages, however, say: The distance in both cases is the same, as it says, For as the heaven is high above the earth [so great is His mercy towards them that fear Him]; as far as the east is from the west, [so far hath He removed our transgressions from us].  Now if one of these distances is greater, the text should not write both but only the one which is the greater.  What then is the reason why no-one can look at the sun when it is in the middle of the sky?  Because it is absolutely clear and nothing obstructs the view.  [translation by Maurice Simon in The Babylonian Talmud, Rabbi Dr. I. Epstein, ed., Seder Kodashim Vol. VI (Temurah-Kerithoth-Me`ilah-Tamid-Middoth-Kinnim), London: Soncino, 1960]

(Reference from Landa, Torah and Science, p. 70)