Tuesday, April 25, 2006

Pri Megadim

(Rabbi Yosef Teomim; c.1727-1792; Poland-Germany):

i. Pri Megadim, Mishbetzot Zahav, Orach Chaim 455:1:

פרי מגדים (ר' יוסף תאומים), משבצות זהב, אורח חיים תנה, א (בספר שלחן ערוך; ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ח); ז"ל

אין. עיין ט"ז. והעלה כל שיש לו ספק [י]אחר וכו'. ועיין מ"א [ס"ק] א' הסכים לפירוש הב"י ודרכי משה בפירוש הב"י, שבב"י כל שנשאבו בלילה אף בתחילת הלילה מיד אסורים ואין תקנה, וכן משמע בטור קצת. והרוצה לצאת כל הדיעות יראה לשאוב בין השמשות ממש.

והנה רש"י פסחים מ"ב א' ד"ה שלנו פירוש בימי ניסן ימות הגשמים וחמה מהלכת בשיפולי הרקיע ומעיינות רותחין לפיכך מלינן, עכ"ל. הנה מבואר הטעם דביום חום השמש מכה עליהן, שחמה הולכת בשיפולי רקיע סמוך למים ובעי צינון י"ב שעות שיעור לילה בינוני (בניסן יום ולילה שווין). והנה לא פירוש באם שאב באמצע לילה אפשר יהא מותר לאחר שש שעות משנתלשו. וכולן כתבו לרש"י הן ביום או בלילה בעינן י"ב שעות בתלוש, ואיני יודע מנא להו הא. ועוד טעמא ואולי בלילה חמה מהלכת תחת הקרקע, וזה לא נזכר ברש"י, ואפשר מרתיחת היום אין מתקררין עד שיהיו בתלוש י"ב שעות, ועיין לבוש [סעיף א]. ועיין ברא"ש, לרש"י יש להקל במי נהרות טפי, ולא הבינותי לפי מה שכתב רש"י בגמרא אין לחלק בין באר לנהר, ולאידך פירושא דחמה מהלכת תחת הקרקע בלילה יש להקל בנהר שהמים רחוק ממקום הנביעה מתקרר בקרקע, ועיין ב"י [ר, ב ד"ה כתב רש"י] ומ"א [ס"ק] ו', מה שאין כן לרש"י. ולפי זה צריך לומר שרש"י בתשובה [מחזור ויטרי עמוד 258 סימן יד; סדור רש"י סימן שסה] פירש כר"א ממי"ץ, גם מה שכתב הרא"ש שבניסן אין מהלכת במים, עיין פסחים צ"ד ב', וצ"ע מה שכתב רש"י דביומי ניסן חמה מהלכת בשיפולי רקיע והא בצ"ד מבואר דבימי ניסן כו'. והנה לחשש שבלילה החמה מהלכת תחת הקרקע כדעת חכמי אומות העולם כדאיתא בפסחים צ"ד ב', סוברים קצת מהפוסקים דאין תקנה כל שנשאבו בלילה שהוחם כו', ובנחלת צבי אות א' נתקשה בזה דא"כ אין לך מים שכשירים ללוש בהם, דהא אתמול היו מחוברין בקרקע בלילה והוחמו בחמה כו'. והנה י"ל כל שהיו י"ב שעות בקרקע ביום מחוברין נתקררו, וכמו שכתב במ"א אות א', גם יש לומר שואב בלילה באותו רגע שמתנועע מתחמם בתנועתם ג"כ אין קושיא ממה שהיו אתמול מחוברין בלילה, ואי"ה במ"א [אות] א' וי"א יבואר עוד. ומחלוקת חכמי ישראל וחכמי אומות העולם מבואר בפסחים צ"ד ב', כי לחכמי ישראל שקיעת החמה הוא שמתחיל החמה לשקוע בעובי רקיע, ושיעור הילוך תוך עובי רקיע הוא שיעור שעה פחות חלק ארבעים משעה שהוא נ"ח מנוטי"ן וחצי, ואחר כלות זה השיעור מתחיל בין השמשות שהוא י"ג מנוטי"ן וחצי, ובין הכל שעה וחומש שעה כמבואר, וכמו שהאריך המנחת כהן בספר מבוא השמש מאמר שני פרק שני דף ל"ב א'. ולחכמי אומות העולם ענין השקיעה הוא שמתחיל לשקוע תחת האופק, והילוך עובי הארץ הוא השקיעה ואח"כ בין השמשות כמו לעיל. ומה שכתב הט"ז תחת "הרקיע", טעות סופר וצ"ל תחת "הקרקע" כחכמי אומות העולם, וכן הוא בב"י [קצט, א ד"ה אין]. ועיין לבוש סעיף א' כתב יש אומרים שהמעיינות רותחין לעולם, זהו לפירוש רש"י, וכבר כתבנו מזה. והירא להיות יוצא כל הדיעות ישאב ממש בין השמשות שהוא זמן י"ג מנוטי"ן וחצי לאחר שעבר שעה פחות חלק מארבעים משעה מתחלת השקיעה, וילוש בהם לאחר אור הבוקר, ודווקא שעבר בתלוש י"ב שעות שלימות, הא לאו הכי כבשנת העיבור דלפעמים אין הלילה ארוך אסור ללוש לאור הבוקר עד שיעבור י"ב שעות שלימות, לחוש לדעת רש"י די"ב שעות שלימות בעינן, וכן אם הלילה ארוך יותר מי"ב שעות אסור ללוש קודם אור היום, לחוש לדעת ר"י בר נתן כאמור. ועיין ב"ח, ואי"ה באות ב' ובמ"א [אות א] יבואר עוד: עכ"ל

One wishing to satisfy all the opinions should draw water [for matzah baking] during actual twilight ("bein hashemashot").

Now Rashi, Pesachim 42a, s.v. "Shelanu", explained: "Nisan is part of the rainy season, when the sun travels low in the sky, and the springs are [consequently] hot. Therefore, one must let the water pass the night [detached from the ground]." So the reason [for the law] is explained to be that the heat of the sun beats on the water during the day, since the sun is travelling low in the sky, near the water; and the water thus requires 12 hours of cooling – the length of an average night. (During Nisan day and night are of equal length.) Now Rashi does not address a case in which the water was drawn in the middle of the night; it is possible it would be permissible [to knead with it] 6 hours after it was drawn. All [the commentators] have written that according to Rashi, be it day or night, the water must pass 12 hours detached from the ground; and I do not know where they get this from. Another reason [for the law] is that perhaps the sun travels below the earth at night, but this is not mentioned in Rashi. It is possible that the water does not cool from the heat of the day until it passes 12 hours detached from the ground; see Levush (#1). See Rosh – that according to Rashi one may be more lenient in the case of river water. I have not understood this, for based on what Rashi wrote on the Gemara, there is no reason to differentiate between a spring and a river. According to the other reason – that the sun travels below the earth at night – there is reason for leniency with respect to a river, because the water, far from its source, cools in the ground; ... but this does not apply according to Rashi. According to this one must say that Rashi in his responsum (Machzor Vitry p. 258, #14; Siddur Rashi #365) explained [the law] as did Rabbi Eliezer of Metz [– that the sun travels below the earth...]. ... Requiring investigation is Rashi's statement that during Nisan the sun travels low in the sky: for on Pesachim 94 it is explained that during Nisan, [the sun travels among the mountains, in order to melt the snow]! Regarding the concern that the sun may travel below the earth at night, as per the view of the gentile sages as recorded on Pesachim 94b, some decisors hold that water drawn at night may never be used, ... and in Nachalat Tzvi, #1, [the author] questions this, [arguing] that if it is true, there is no water with which one may knead [matzah], because yesterday the water was attached to the ground at night, and was heated by the sun, etc. One can respond.... The dispute of the sages of Israel and the gentile sages is presented on Pesachim 94b. According to the sages of Israel, sunset occurs when the sun begins its withdrawal into the thickness of the sky; the sun travels within the thickness of the sky for an hour less one forthieth thereof, which is 58 and a half minutes; and after this period of time begins twilight, which lasts 13 and a half minutes; the process in its entirety takes an hour and a quarter, as has been explained, and as is discussed at length by Minchat Kohen in Sefer Mevo Hashemesh, Ma'amar 2, Chapter 2, page 32a. According to the gentile sages, sunset is the beginning of the descent of the sun beneath the horizon; the sun's travelling the depth of the earth is sunset; and afterwards is twilight, as above. ... One concerned to satisfy all the opinions should draw water [for matzah baking] during actual twilight, which is a 13-and-a-half minute period after the conclusion of an hour less a fortieth from the beginning of sunset. He should knead with the water [only] after daybreak – and this is only if the water has [by that time] passed 12 complete hours detached from the ground; but otherwise, as in a leap year, when the night is sometimes not [12 hours] long, it is forbidden to knead at daybreak; [one must wait] until 12 full hours have passed, out of concern for the opinion of Rashi, that we require 12 full hours. And if the night is longer than 12 hours, it is forbidden to knead before daybreak, out of concern for the opinion of Rabbi Y. bar Natan, as stated above.... [translation by HWMNBN]

ii. Pri Megadim, Eishel Avraham, Orach Chaim 455:1:

פרי מגדים (ר' יוסף תאומים), אשל אברהם, אורח חיים תנה, א (בספר שלחן ערוך; ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ח); ז"ל

סמוך. עיין מ"א. עיין ב"י שהאריך. והנה לכתחלה עיקר לשאוב בין השמשות דהיינו לאחר סוף השקיעה, ושיעור בין השמשות מבואר בסימן רס"א סעיף ב', וכפי מה שביאר המנחת כהן בספר מבוא השמש מאמר שני פרק שני דף ל"ב ב' דמתחילת השקיעה עד צאת הכוכבים הוא שעה וחומש שעה ומסוף השקיעה עד צאת הכוכבים הוא רביע שעה פחות חלק א' מארבעים בשעה, וכמו שכתבתי במקום אחר מזה שהוא לערך י"ג מנוטי"ן וחצי שיעור בין השמשות. ובאותו חלק בין השמשות מצוה לשאוב. והטעם, כי בלילה הולכת החמה תחת הקרקע ומחמם המים של מעיינות כדעת חכמי אומות העולם פסחים צ"ד ב', הלכך [אין] מתקררים עד שיהיו מחוברים ביום י"ב שעות בקרקע, והקרקע מצננת המים ושואב בין השמשות וכבר נתקררו מרתיחת הלילה שאמש שהיו ביום י"ב שעות בקרקע מחוברין, ואפילו הכי צריך עוד י"ב שעות בתלוש, דנהי שנתקררו מתחת מקרירות הקרקע היה מכה השמש מלמעלה ונתחממו קצת, לכן בעינן י"ב שעות בתלוש. או לחוש לדעת רש"י פסחים מ"ב א' ובעינן י"ב שעות בתלוש, אלא שאי אפשר לצמצם כל כך משום הכי נוהגין לשאוב סמוך לבין השמשות, דהיינו בזמן השקיעה (שהוא (כל) [כדי] שעה ורביע קודם צאת הכוכבים).... עכ"ל


The ideal course of action is to draw water [for matzah baking] during twilight ("bein hashemashot"), i.e., after the end of the setting of the sun. The length of twilight is discussed in siman 261:2; it is in accordance with the explanation provided by the Minchat Kohen in Sefer Mevo Hashemesh, Ma'amar 2, Chapter 2, page 32b – that an hour and a quarter elapses from the beginning of sunset until the appearance of the stars, and that a quarter of an hour less one fortieth of an hour elapses from the end of sunset until the stars appear; and it is as I explained elsewhere – that twilight lasts for about 13 and a half minutes. During this period of twilight it is a mitzvah to draw the water. The reason is that at night the sun travels below the earth and heats the waters of the springs – as per the gentile sages quoted on Pesachim 94b – and the water does not cool until it passes another 12 hours attached to the ground, which has a cooling effect on it. [Thus] one draws the water at twilight, when the water has already cooled from the previous night's heating – as it has spent 12 subsequent hours in the ground. One must then let the water pass another 12 hours after being drawn, for although the water has already cooled from underneath, from the coolness of the ground, the sun was shining on it, and it was heated somewhat [as a result], and we therefore require it to pass 12 hours detached from the ground. Alternatively, [our practice is] to satisfy also the opinion of Rashi, Pesachim 42a, [who says] we require 12 hours[' delay] after the water is drawn – but since we cannot measure [the 12 hours] so precisely, our custom is therefore to draw close to twilight, i.e., during sunset (which is one and a quarter hours before the appearance of the stars). [translation by HWMNBN]

See also Pri Megadim, Eishel Avraham, Orach Chaim 455:11.

No comments: