Machatzit Hashekel

(Rabbi Shmuel ben Nosson Neta Halevi Kolin; Germany; 1724-1806), Orach Chaim 455, s.v. "Samuch etc. Demin Hadin etc.":

מחצית השקל (ר' שמואל בן נתן הלוי קולין), אורח חיים תנה, ד"ה "סמוך כו'. דמן הדין כו'" (בספר שלחן ערוך; ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ח); ז"ל

(ס"ק א) סמוך כו'. דמן הדין כו'. דאיתא [פסחים] דף מ"ב ע"א אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו. ופירש רש"י [ד"ה שלנו] דקיימא לן כר' נתן שם דף צ"ד ע"ב בימות הגשמים חמה מהלכת בשפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעיינות רותחות. ופירש רש"י שם בשפולו של רקיע, סמוך לקרקע בשולי הכיפה. לפיכך כל העולם כלו צונן, שאינה מהלכת אלא בצדי העולם. ומעיינות רותחים, דהיינו אצל המים מצדי העולם, שהמעיינות באות מהם, עכ"ל. וניסן עדיין נחשב מימות הגשמים. ולפי זה אין חילוק בין לילה ליום, בכל זמן מעיינות רותחת. דהא לעולם בימות הגשמים בין בלילה ובין ביום מהלכת בשפולי רקיע, אלא שבלילה מהלכת בגבנונית הרקיע והרקיע מפסיק בין החמה ובין הארץ, ולכך חשך על פני הארץ, וביום מהלכת בקערורית הרקיע לצד הארץ, ולכן הארץ מאירה מאורה, ולכך אין חילוק בין שאבן ביום או בלילה, המים חמין וצריכים צינון י"ב שעות. ולכן אם שאבן בבקר מותר ללוש עמהן לערב אחר עבור י"ב שעות. ורב יהודה דנקט מים שלנו, דמשמע ששואבן לערב וילוש בבקר, אורחא דמלתא נקט שדרך לאפות ביום, לכן צריך שילינו כל הלילה ואז רשאי לאפות מיד בשחר. ודעת ר"א ממיץ דקיימא לן כהודאת חכמי ישראל לחכמי אומות העולם שם, דאין חילוק בין ימות החמה לימות הגשמים, אלא כל עת ביום מהלכת למטה מן הקרקע (ולכן מאירה לנו), ובלילה הולכת למטה מן הקרקע (לפיכך קרקע העולם מפסיק בין החמה ובינינו ולכן תחשך הלילה), ולכן ביום מעיינות צוננין ובלילה רותחים, שבלילה החמה הולכת סמוך למקום נביעת המעיינות, וביום שהחמה מרוחקת מהם לכן הם מצטננים. ולפי דעתו אם שאבן בין השמשות מותר ללוש בהן מיד, דכבר נצטננו במחובר י"ב שעות של היום. ובזה אין מחלוקת לדעת ר"א ממיץ. אלא אם שאבן ביום או בלילה, בזה נחלקו ר"א מזרחי עם הרב ב"י, דלדעת ר"א מזרחי [בביאורו לסמ"ג לאוין עט ט, ב] בין נשאבו ביום ובין בלילה אין להם תקנה לעולם, והקשה הרב ב"י [ר, א ד"ה אבל] א"כ למה קראן מים שלנו, ממה נפשך אם שאבן בין השמשות אין צריך לינה דהא אין להם תקנה. לכן כתב הרב ב"י [שם ד"ה ועוד] דדעת ר"א אליעזר ממיץ דאם שאבן ביום צריכים לינה לילה שאחריה ומהני לינה, ואם שאבן בלילה צריכים לינה לילה שלמה, דהיינו אותה לילה ששאבן ויום שאחריו ולילה שאחריו. וטעמו ונימוקו עיין בב"י, כי האריך הרבה. ודעת ריצב"א [הובא במהרי"ל] היא ג"כ כדעת ר"א ממיץ בזה, דקיימא לן כהודאת חכמי ישראל, אלא במה דסבירא ליה לר"א ממיץ דאם שאבן בין השמשות אין צריך לינה דניצטננו י"ב שעות במחובר, בזה פליג הריצב"א דבעינן שיצטננו כ"ד שעות, ולכן צריך לשאבן בין השמשות, וא"כ נצטננו ביום י"ב שעות במחובר, דהא ביום מעיינות צוננים, וצריכים לינה כל הלילה ומצטננים י"ב שעות בתלוש, דבלילה העולם צונן. וסבירא ליה למהרי"ל כדעת הריצב"א: עכ"ל

It is written on [Pesachim] 42a: "Rav Yehuda said, 'A woman should knead [matzah dough] only with water that has passed a night.'" Rashi explained [s.v. "Shelanu"] that we follow the view of Rabbi Natan [Pesachim] 94b – that during the rainy season the sun travels low in the sky, as a result of which the whole world is cool and the springs are hot. Rashi explained there the words "low in the sky": "Near the ground, at the bottom of the dome [covering the earth]. Therefore, the whole world is cool, for the sun travels only at the sides of the world. 'And the springs are hot' – i.e., near the water at the sides of the world, from which the springs derive their water." And Nisan is still considered part of the rainy season. According to this, there is no difference between day and night – the springs are always hot; because during the rainy season the sun travels low in the sky both during the day and at night, except that at night it travels along the convex [upper] side of the sky, and the sky blocks the sun from the earth, resulting in darkness on earth; whereas during the day it travels along the concave [lower], earth-facing side of the sky, with the result that the earth is illuminated. Thus it does not matter whether the water is drawn during the day or at night – either way, the water is hot and needs to cool for 12 hours. Therefore if one draws it in the morning, he may knead with it by evening, after 12 hours have passed. [According to this interpretation] Rav Yehuda chose to say "water that has passed the night" – implying that one draws it in the evening and kneads the next morning – only because this reflected common practice, which is to bake during the day. [But one could also do the opposite.] Rabbi Eliezer of Metz's view is that we follow the concession of the Jewish sages to the gentile sages there [on Pesachim 94b] – that there is no difference between the dry season and the rainy season, but, rather, the sun always travels below the sky-covering during the day (thus illuminating [the world] for us), and below the earth at night (with the land thus blocking the sun from us, resulting in the darkness of night). Consequently, the springs are cool during the day and hot at night, for at night the sun travels near the source of the springs, and during the day, since the sun is far from the springs, they cool. According to his view, if one draws water during twilight ("bein hashemashot") one may knead with it immediately, for it has already cooled in the ground for the 12 hours of the day. ... Ritzba's view is in accordance with Rabbi Eliezer of Metz's – that we follow the concession of the Jewish sages.... Maharil agrees with Ritzba. [translation by HWMNBN]