Maharif

(Rabbi Yaakov Feraji Mahmah; c. 1660-1730; Egypt):

i. Responsum #47:

שו"ת מהרי"ף (ר' יעקב פראג'י מהמה), סימן מז (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

עוד אחר גרסינן בירושלמי בריש ברכות [דף ד א] אמר רבי יוסי בי רב בון אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין ע"כ. ההלכה הזאת קשה להולמה איך יתכן לומר שאם יתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין אדרבא לא יתכן להיות היום והלילה שוין אלא אם כן יתן עוביו של רקיע ללילה דהא כדור הארץ חציו משוקע במים וחציו למעלה מן המים. שכן כתב בעל כתר מלכות כדור הארץ חציו יבשה וחציו מים. וכדור הארץ הוא מרכז הגלגל. שנמצא חצי הגלגל למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ שנמצא שמהלך השמש מהנצה מתחת אופק הארץ במזרח עד שקיעתה במערב הוא כמו שיעור מהלכה תחת הארץ מהמערב למזרח שיעור אחד להם. ולפי זה צריך לתת עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית בהכרח כדי שיהיה היום והלילה שוין. ומכח קושיא זו כתב בעל מנחת כהן שטעות סופר הוא והגיה אין אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה וכו' עיין עליו. ולע"ד לא קשה מידי דפשט דברי ר"י שאמר אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע וכו'. משמע ודאי דאזיל בשיטת חכמי ישראל שהשמש בשקיעתה נכנסת בעוביו של רקיע ועולה על גבי הרקיע ומהלכת כל הלילה על גבי הרקיע עד שמגעת למזרח ואז נכנסת בעוביו של רקיע ולאלתר עולה עמוד השחר ומהלכת כל עובי הרקיע עד שיוצאת מעוביו ומנצת על הארץ. וכיון שכן הדבר ברור דלא קשה מידי דידוע הוא שגבנונית הגלגל יותר ארוכה משטח הגלגל הרבה מאד דהא עוביו א' מעשר ביום. ובזה אי אפשר להיות ששיעור מהלך השמש על גבי גבנונית הגלגל כשיעור מהלכה למטה בשטח הגלגל שרב המרחק ביניהם וזה דבר מוחש ועל פי זה אמר רבי יוסי אם אתה אומר וכו'.

אבל הנראה לע"ד דהאי קושיא שייכא לסברת חכמי אומות העולם שהודו להם חכמי ישראל שמזל קבוע וגלגל חוזר קשה איך יתכן לומר שינתן עוביו של רקיע פירוש קדומא וחשוכא ליום ויהיה היום והלילה שוין וכו' ככתוב לעיל. ולתרץ זאת הקושיא נ"ל דהא דאמרי רבנן שבתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין לא דברו על יום האמיתי של תורה שהוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים אלא דברו על יום התכונה ומהלך המזלות שהגלגל חציו למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ וששה מזלות קבועי בחציו של מעלה מן הארץ וו' מזלות קבועין בחציו של מטה מהארץ והגלגל מגלגלן ממטה למעלה וממעלה למטה כדי שיהו כולן משמשין בכ"ד שעות של יום ששה מזלות בי"ב שעות של יום וששה מזלות בי"ב שעות של לילה על זה היום הוא שאמרו בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין.

עוד יש לומר בענין אחר מצאתי להרמב"ן בפירוש התורה בפרשת בראשית [פרק א' פסוק ט'] ז"ל יקוו המים מתחת השמים היה התהום שהוא מים ועפר כעין המים העכורים וגזר על המים שיקוו במקום אחד מסובב מכל הפאות וגזר על העפר שיעלה עד שיראה על המים ותיבש ותהיה יבשה שטוחה ראויה לישוב וכן כתוב לרוקע הארץ על המים. או שמא שתהיה כדורית מקצתה מגולה ורובה משוקעת אשר ידמו היונים מופתיהם הנראים [או המופתים] עכ"ל. הרי כתב הרמב"ן סברא אחרונה שתהיה הארץ כדורית והיא סברת כל התוכנים. וכתב עליה שמקצת הארץ מגולה על המים ורובה משוקעת במים כמו שידמו ועיינו והשיגו חכמי היונים במופתיהם. השתא שזכינו שיש מדמים שהארץ רובה משוקעת במים ומקצת ממנה הוא הנראה על המים נמצא לפי זה שאופק הארץ הנראה אינו מחצית הגלגל שכדור הארץ בכללו הוא מרכז הגלגל נמצא שרוב הגלגל מתחת לארץ ומיעוטו למעלה מהארץ. השתא י"ל דסבירא להו לרבותינו שאמרו בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין. וגם סבירא להו דחשוכא וקדומא ניתן ליום ס"ל כחכמי היונים שהגלגל רובו מתחת לארץ ובזה משקיעת החמה עד הנצה יותר הרבה מהנץ החמה עד שקיעתה. וצריך לתת שיעור קדומא וחשוכא ליום כדי שיהיו היום והלילה שוין. עכ"ל

Another passage in the Yerushalmi at the beginning of Berachot [4a]: "Rabbi Yose said in the hall of Rav Bon: 'If you propose to assign [the period of sun's passage through] the thickness of the sky to the night, both in the evening and in the morning, you are saying that the day and night are not of equal length; yet it has been taught that on the first day of spring and the first day of autumn, the day and the night are of equal length!'" This halacha is difficult to interpret: how can it be that if the thickness of the sky is considered part of night both in the morning and in the evening, day and night turn out to be of unequal length? The opposite is the case! – day and night can be equal only if the thickness of the sky is assigned to night. For the ball of the earth is half submerged in water and half above the water, as the author of Keter Malchut wrote – that the ball of the earth is half dry land and half water; and the ball of the earth is at the centre of the [sun's] sphere. This means that half of the [sun's] sphere is above the land, and half is below the land – which means that the distance travelled by the sun from the moment it rises above the horizon of the land in the east until it sets in the west is the same as the distance it travels below the land from west to east. Accordingly, the "thickness of the sky" [i.e., the periods before sunrise and after sunset when the sky is light,] must necessarily be assigned to night both in the morning and in the evening, in order that day and night be of equal length. ... I do not believe this is a problem at all, for the simple explanation of Rabbi Yose's words ... implies clearly that he was following the view of the sages of Israel – that when the sun sets, it enters into the thickness of the sky, ascends above the sky, and travels above the sky all night until it reaches the east, at which point it re-enters the thickness of the sky, which is the moment of dawn, and then travels through the entire thickness of the sky until it exits it and [begins to] shine on the land [sunrise]. Given this, [his words] are not difficult, for it is well-known that the convex [outer] side of the [sun's] sphere is significantly longer than its concave [inner] side – for its thickness [takes the sun] one-tenth of the day [to pass through], and it is thus impossible that the length of the sun's journey on the convex side of the sphere is equal to its journey on the concave side, below – for the distance between them is great; and this [principle] is perceptible [to all]. It is based on this [view of things] that Rabbi Yose said, "If you propose...."

But it appears to me that the real difficulty [in understanding this passage] exists [if one follows] the view of the gentile sages, to whom the sages of Israel conceded – [namely,] that the stars are fixed [on the sphere], and it is the sphere that moves. [Note: I believe the more relevant citation would be the gentile sages' latter opinion on Pesachim 94b, viz., that the sun travels beneath the earth at night, in contrast to the Jewish sages' view (aforementioned) that it ascends above the sky at night. It is this view that the Jewish sages explicitly accepted.—HWMNBN] It is then difficult, as explained above: how can it be that the "thickness of the sky" – meaning dawn and dusk – belongs to the day, and yet day and night are equal in length? The answer to this question seems to me to be that when our rabbis said that at the vernal and autumnal equinoxes day and night are equal, they were not referring to the true Torah day, which is from dawn until the appearance of the stars, but, rather, to the astronomical day, and the paths of the constellations: the sphere [holding the stars] is half above and half below the earth; [at any given time] six constellations are affixed to the half above the earth, and six to the half below; and the sphere rotates them from below to above and from above to below, such that all of them are above the earth during every 24-hour period – six during the 12 hours of daylight and six during the 12 hours of night. It is day as defined on this basis of which they said that its length is equal to the night during the vernal and autumnal equinoxes.

Another answer is possible, based on the Ramban's commentary on Parshat Bereishit (Genesis 1:9): "'Let the waters be gathered beneath the heavens': ... Or perhaps [God commanded that the land] be spherical, part exposed, with the majority submerged [in water], as the Greeks have surmised based on their experiments." The Ramban here writes in his second explanation that the earth is spherical, which is the belief of all the astronomers; and that part of the land is exposed, but most is submerged in water, as the Greek scholars were able to deduce from their experiments. Now that we have established that there are those who conjecture that the earth is partly exposed, but mostly submerged in water, the consequence of this view is that the visible horizon of the land does not [lie beneath] the halfway point of the [sun's] sphere [but rather to one side of it] (for the earth is in the centre of the sphere). It turns out, then, that the majority of the sphere is beneath the land, and only a minority is above. It may be, then, that our rabbis who said that day and night are equal at the vernal and autumnal equinoxes, and who also believe that dawn and dusk belong to day, hold the view of the Greek scholars – that the majority of the [sun's] sphere is below the land, which means that from sunset until sunrise is far longer than from sunrise until sunset, and thus that dawn and dusk must be assigned to day in order that day and night be equal. [translation by HWMNBN]

ii. Responsum #47 (belongs to III-B-3):

שו"ת מהרי"ף (ר' יעקב פראג'י מהמה), סימן מז (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

תמה מר על בעל ספר גבורות ה' וכתב מר ז"ל ובאמת שדברים אלו אסור לשמען וחלילה לאשר בשם ישראל יכונה לעזוב מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים כ"ש לגדולי ישראל שיעזבו קבלת נביאהם וכו' אל יהי בעיני מר הרב הזה קל שהוא היה גדול בדורו גדול בתלמוד וגדול בדברי הזוהר וגדול בתכונה והוא היה אומר ספרי הרמב"ם הם נפשו ורוחו. אלא שהרב דבר בחידושי חכמת התכונה שחדשו התוכנים האחרונים ע"י כלים שעשו שהתוכנים הראשונים היו מביטים בגלגלים ובמזלות לפי ראות עיניהם. והתוכנים האחרונים עשו להם מראות שמביטים בהם בגלגלים ובמזלות וע"י המראות השיגו לראות מה שלא היו רואים הראשונים עד שהשיגו שמה שהראשונים אומרים שהמזל אין לו תנועה כלל. האחרונים השיגו וראו שהמזלות יש להם תנועה בפני עצמן מלבד תנועת הגלגל שהמזלות יש להם גלגלים קטנים שקבועים בגלגל הגדול וע"י אותם גלגלים קטנים הם מתנועעים תנועה אחרת מלבד תנועת הגלגל הגדול. וכתב ובזה פסלו התוכנים האחרונים את דברי התוכנים הראשונים. ועל זה אמר שכיון שחכמי ישראל היו מקובלים מנביאיהם אע"ג דמסיבת הגלות נשתכחה קבלתם וחזרו ללכת אחר העיון הא מיהא אותו מעט זכרון שנשאר בדעתם אין להם להניחו. מזה ידין מר זכות. וגם הרמב"ם ז"ל אעפ"י שכתב שחכמי אומות העולם נצחו חכמי ישראל כמו שכתב בסוף פ"ח מח"ב מהמורה נבוכים וז"ל וזה אמת כי הענינים העיוניים אמנם דבר בהם כל מי שדבר כפי שהביא אליו העיון ולזה יאמן מה שהתאמת מופתו עכ"ל. זהו היה אחר שנשתכחה החכמה מחכמינו וכמו שכתב בריש פרק ע"א מח"א וז"ל דע כי החכמות הרבות אשר היו באומתנו באמתת אלו העניינים אבדו באורך הזמן ובשלוט עלינו האומות הסכלות וכו' עיין שם. הרי ברור בדברי הרמב"ם שמחמת שנשתכחה אמיתת החכמה הזאת מבני עמנו וחזרו לעיונים משום הכי נצחו חכמי אומות העולם את חכמי ישראל.

ולע"ד נראה ברור שהיתה החכמה הזאת מקובלת ביד חכמי ישראל דור אחר דור ממשה רבינו בכלל התורה. דתנן בריש פ"ב דחגיגה [דף יא ב] ולא במעשה בראשית בשנים. ובגמ' מנא הני מילי דת"ר כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית ת"ל לימים ראשונים אשר היו לפנים. יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור ת"ל ולמקצה השמים ועד קצה השמים מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. הא למדנו שהתורה צותה או נתנה רשות לשאול ולדרוש במעשה בראשית מקצה השמים ועד קצה השמים דהיינו בענייני כל הגלגלים. ומדנתנה התורה רשות או צותה לשאול ולדרוש במעשה בראשית ודאי דיש משיב בקי להשיב. ומנין נמצא בקי בענין להשיב אלא ודאי כי היכי דחכמות התורה קבלם משה רבינו מאת אלו[ק]ינו ולמדם את בני ישראל הכי נמי חכמת מעשה בראשית קבלה משה מן השמים ולמדה אל בני ישראל ומקובלת היא ביד בני ישראל דור אחר דור ולפיכך אמרה תורה שאל נא וגו'. עכ"ל

Master expressed astonishment at the author of the book Gevurot Hashem, and said, "In truth, these things [which the author wrote] are forbidden to hear. ... God forbid that a prominent Jew should abandon the received tradition of the prophets etc." Let Master not treat this rabbi [the author] triflingly, for he was great in his generation; great in Talmud, great in the words of the Zohar, and great in astronomy; and used to say that the books of Rambam were his own soul and spirit. He was speaking, though, of new findings in astronomy discovered by later astronomers using instruments that they manufactured; for the earlier astronomers studied the spheres and constellations with the naked eye, but the more recent ones made telescopes through which they viewed them, and with their help were able to see what the earlier ones had not seen. The later astronomers were thus able to observe that the earlier belief that the constellations had no [independent] motion was false; rather, the constellations have their own independent motion aside from the motion of the sphere, for the constellations have smaller spheres affixed to the great sphere [carrying them all], and because of these smaller spheres they exhibit additional movement unrelated to the movement of the great sphere. [The author thus] wrote that in this matter the later astronomers had invalidated the words of the earlier ones. And regarding this he said that since the sages of Israel had possessed received tradition from their prophets, even though the exile had caused much of the tradition to be forgotten and had prompted them to pursue [scientific] investigation, nonetheless they should not deviate from that little remnant [of the tradition] which they still possessed. Let Master judge [the author] favourably on this account. The Rambam, too, although he wrote that the gentile sages triumphed over the sages of Israel [in a scientific matter] – as he wrote at the end of Chapter 8 of Part II of The Guide for the Perplexed: "For speculative matters every one treats according to the results of his own study, and every one accepts that which appears to him established by proof" – this was only after knowledge had been forgotten by our sages, as he wrote at the beginning of Chapter 71 of Part I: "Know that many branches of science relating to the correct solution of these problems, were once cultivated by our forefathers, but were in the course of time neglected, especially in consequence of the tyranny which the barbarous nations exercised over us." It is thus clear in the words of Rambam that only because the truths of astronomy had been forgotten by our people, who had to turn to investigation [to regain the lost knowledge], did the gentile sages triumph over the Jewish ones. [translation by HWMNBN, except for the two quotations of The Guide for the Perplexed, which are taken from the translation of M. Friedländer, Second Ed., New York: Dover, 1956, pp. 163 and 107-108, respectively]