Rabbi Ovadia Yosef

(current; Iraq-Israel):

Note: As recorded in Menuchat Ahava, 3rd ed., by Rabbi Moshe Levi, vol. 3, addenda to chapter 18:6 (quoted in III-A-1), Rabbi Yosef signed his agreement to a letter by Rabbi Meir Mazoz (נאמ"ן ס"ט) which seems fairly to indicate that Rabbi Mazoz’s position is to favour the view that Chazal could err in science even regarding matters upon which there is no Talmudic dispute. I would therefore place Rabbi Yosef in section III-A-2, along with Rabbi Mazoz, except that I know that Rabbi Yosef has in the past expressed his disagreement with the aforementioned position (and even in the piece cited below he is clearly uncomfortable with it). Thus I hesitate to draw conclusions from his post-script to Rabbi Mazoz’s letter, and conjecture that perhaps Rabbi Yosef’s signature and approbation indicate something other that his complete agreement with what Rabbi Mazoz wrote, notwithstanding that he explicitly wrote that he fully agreed with it. Had he written the letter himself, I would have had no qualms about placing him in section III-A-2, but since he did not, I am not sure what conclusions I can legitimately draw.

Yabia Omer II, Orach Chaim #21: Rabbi Yosef considers – and does not entirely reject – the possibility that the gentile sages were correct in their dispute with Chazal about the path the sun takes at night, as per the Rambam (The Guide to the Perplexed 2:8).

ר' עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ב, אורח חיים סימן כא (ירושלים, תשמ"ו); ז"ל

וחזי הוית לה' לחם משנה (פ"ה מה' שבת), שהעיר עמ"ש ר"ת שאחר שקיעה ראשונה החמה מהלכת על פני כל עובי הרקיע. והשקיעה השניה היא אחר שהלך השמש כל עובי הרקיע וחוזר אחרי הכיפה. שהרי כבר אמרו בגמרא (פסחים צד :) שבדבר זה נצחו חכמי אוה"ע את חכמי ישראל, והיא סברא בדוקה, וחכמי ישראל עצמן חזרו וקבעו דינים ע"פ סברת חכמי אוה"ע, שאמרו בלינת המים בפסח שהמים בלילה מתחממים, מפני שהשמש הולך למטה מן הארץ, ולכן לא ישאבו המים בלילה, וא"כ איך קבע ר"ת ז"ל סברא זו אחר שנדחית. וצ"ע. ע"כ. והנה נעלם מעינו הבדולח מ"ש בשטה מקובצת כתובות (יג :) בשם ר"ת, דמ"ש רבי (פסחים צד :) ונראין דבריהם מדברינו, לא נצחו חכמי אוה"ע את חכמי ישראל אלא בנצחון טענות. אבל האמת הוא כחכמי ישראל. ולכן אומרים בתפלה ובוקע חלוני רקיע. ע"כ. והוב"ד בגליון הש"ס פסחים שם. ועמ"ש בזה בשו"ת רב פעלים ח"ב (סוד ישרים, סי' ג). ומכאן תשובה ג"כ לדברי מהר"ם אלשקר (סי' צו), שהעיר כמו כן מהא דחכמי ישראל הודו לחכמי אוה"ע, ובטלו דעתם מפני דעתם. והשיג על ר"ת ששכח מזה. ע"ש. וח"ו לא שכח ר"ת דבר זה, אלא דס"ל כמ"ש בשמו בשטמ"ק הנ"ל. שו"ר לה' בית דוד (סי' ריט דנ"ו ע"ב), שג"כ כתב לדחות ד' מהר"ם אלשקר קרוב לזה. ע"ש. ואע"פ שהביא מהר"ם אלשקר (שם) שהגאו' רב שרירא ורב האי לא כתבו כן, והוכיח מהם שלא כד' ר"ת. ע"ש. לא זכר שר ד' רבינו האי עצמו שכתב כר"ת. ומצאתי בתשו' הרדב"ז (ס"ס רפב) שכתב, והוי יודע שאע"פ שחזרו חכמי ישראל והודו לחכמי אוה"ע, שהחמה חוזרת בלילה תחת כדור הארץ, ואינה נכנסת בחלונות ומהלכת אחורי הכיפה, כמו שאמרו תחלה, מ"מ לא נ"מ מידי לשיעור בין השמשות, דבין הכי ובין הכי שיעורו ג' חלקי מיל. ובציור השקיעה היתה המחלוקת ולא בשיעורה. תדע שכל המפרשים ז"ל לא הזכירו דבר מזה בהל' שבת, אף שהם היו בקיאים במהלך השמש ויודעים שחכמי ישראל חזרו בהם וכו'. ובודאי שאותה סוגיא דפסחים (דהוי ד' מילין עד צאה"כ) ריהטא קודם שהודו. ואפ"ה הקשו התוס' הקושיא הכא והתם והעלו דב' שקיעות הם. וזה ברור בעיני. עכת"ד. וכ"כ ביתר ביאור הפר"ח בקונט' דבי שמשי (הנדפס בסו"ס שמן למאור, בד"ג סע"א), וכ"ה בס' מוצל מאש שבסו"ס רב יוסף (סי' א די"ב.) שתי' ר"ת הוא אליבא דר' יהודה דס"ל כחכמי ישראל. ומיהו לדידן דפשיטא לן שהחמה מהלכת תחת הארץ, לפי שיש מופתים רבים ע"ז, אין לומר דלפ"ז ליתנהו להנך חילוקים דב' שקיעות הם וכו'. הא ליתא. דלטעמיך מי ניחא, דמנ"ל לומר דג' חלקי מיל מקמי צאה"כ הוי זמן ביה"ש. וה' מנחת כהן פ"ג הבין שסוף שקיעה היינו כשעברה על עובי הרקיע. ואם היה זה אמת היה קצת קושיא בדבר, שלפי האמת שאין החמה נכנסת ברקיע, היה לנו ליתן גבול אחד מתחלת השקיעה עד צאה"כ ולקרות כל אותו זמן ביה"ש. אבל ד"ז אין לו קיום, שהרי אי' להדיא בפסחים שם, שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום, והם ד' מילין, נמצא שכל המשך עובי הרקיע הוא שיעור ד' מילין. וא"כ מנ"ל לר' יהודה לחלקו ולומר דג' מילין ורביע הוי יום וג' חלקי מיל ביה"ש, ועכ"ל דהכי קים ליה לר"י שבזמן זה אין ב' כוכבים נראים, לפיכך הוי ודאי יום וכו'. וה"נ לדידן הדין דין אמת וכו'. ודלא כמהר"ם אלשקר ז"ל שטעה לדחות סברת ר"ת בב' ידים בקושיא זו. וכו'. והאמת ששיטה זו היא היותר מחוורת ומסכמת עם סוגיות הש"ס יותר משאר שיטות. עכת"ד. ומעתה אף אם נאמר שדברי חכמי אוה"ע עיקר, שהשמש מהלכת בלילה תחת הארץ, וכמ"ש ג"כ הרמב"ם במורה נבוכים ח"ב (פ"ח). והובא בתשו' מהר"ם אלשקר שם. וע' בס' הברית (מאמר ד פ"י) מ"ש בזה. מ"מ אשכחן פתרי לשיטת ר"ת. והרי הוא כמבואר. ושו"ר בשו"ת תורת רפאל (ה' שבת ס"ס ו) שהעיר דר"ת לטעמיה אזיל דהאמת כחכמי ישראל. משא"כ לפ"ד רמב"ם וכו'. ע"ש. עכ"ל

I have seen that the Lechem Mishneh (Hilchot Shabbat Chap. 5) comments on Rabbeinu Tam’s view that after the first sunset, the sun traverses the entire thickness of the sky, the second sunset taking place when the sun finishes traversing the sky’s thickness and goes behind the covering. For [writes the Lechem Mishneh] it has already been stated at Pesachim 94b that in this matter the gentile sages [who believed that the sun travelled beneath the earth, not behind the covering, at night] triumphed over Chazal; and Chazal themselves recanted and based laws on the view of the gentile sages, saying that water for the baking of Passover matzot must sit overnight after being drawn, because water (in the earth) heats up at night, since the sun is travelling beneath the earth – thus one should not draw the water at night. Given that, how could Rabbeinu Tam accept this view [regarding the nighttime path of the sun] after it had been rejected? So writes the Lechem Mishneh. But he failed to see what the Shita Mekubetzet writes (Ketubot 13b) in the name of Rabbeinu Tam – that when Rabbi [Yehuda Hanasi] says at Pesachim 94b “[The gentile sages’] view seems more correct than our own,” [he meant only] that the gentile sages had presented better arguments that had Chazal; but that the truth is the view of Chazal. ... Even if we accept the view of the gentile sages – that the sun travels beneath the earth at night – as Rambam also writes in The Guide to the Perplexed (2:8), quoted in responsum 96 of Maharam Alashkar (see what Sefer Haberit 4:1 writes about this), we have still found explanations for the view of Rabbeinu Tam, as explained above [omitted—HWMNBN]. After [writing this], I saw in the responsa Torat Raphael (Hilchot Shabbat, end of #6) the comment that Rabbeinu Tam follows his view – unlike the view of the Rambam – that the truth is the opinion of Chazal.

[Translation by HWMNBN.]