(1290-1340; Greece), Sefer Hamora, pp. 4-7 in the manuscript at the Jewish Theological Seminary of America, New York: The main point here is that the author negates in no uncertain terms the astronomical view that גלגל קבוע ומזלות חוזרין, which was the view of Chazal as recorded on Pesachim 94b, and accepts that of the gentile sages (ibid.) – גלגל חוזר ומזלות קבועים. I have not translated this piece because it is quite difficult and, in any case, it is hard to see from a translation that the author was taking a position on Chazal’s science; the passage’s significance in our context derives from the author’s use of (virtually) the same phraseology found on Pesachim 94b, and this is obvious only in the original.
ר' שמריה האיקריטי, ספר המורא (דפים 4-7 בכתב-יד הנצמא בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה, צרפת?, תר"ן); ז"ל
ובספר אמציהו פרשתי שהרקיע הוא הארץ וכל ההוים ונפסדים שעליה ושניהם אמרו ששניהם מגידים מעשה ידיו והם שני עדים ועל שניהם נתכון דוד ע"ה ומפני שתנועת הרקיע אינה נראית אמר יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת כי נמנע הוא לזרוח במזרח ולשקוע במערב בלתי תנועה ומפני שמן הזריחה והשקיעה אין ראיה שהרקיע הוא המתנועע כי גם בלתי תנועת הרקיע אפשר לזרוח ולשקוע אם השמש מתנועע אמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם לבאר מה שאמר יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת להוכיח שהכדור הוא המתנועע וטעם אין אומר ודבוקו ככה מה שאמרתי יום ליום מגיד ומחוה שהרקיע הוא המתנועע ולפי' זורח ושוקע לא שהרקיע מגיד באומר ודברים שאינם נשמעים בכל הארץ אמנם בכל הארץ יצאו קו תנועתם ובקצה הישוב רואים כל בני אדם קו תנועתם ואומרים אותם ומללים מליהם זה לזה ומאמר בכל הארץ אין לו הכרע כי הוא דבק עם בלי נשמע קולם שלפניו ועם יצא קוום של אחריו וטעם מליהם של שמים ותנועותיהם ומאמר לשמש שם אהל בהם עד ואין נסתר מחמתו מפרש איך יצא בכל הארץ קו תנועת הגלגלים ומה רואים ויודעים שהם מתנועעים אם בעבור הזריחה במזרח והשקיעה במערב כל זה אפשר להעשות אם הגלגל תקוע ומזלות חוזרין לזה יאמר לשמש שם אהל בהם ר"ל גלוי וידוע שגלגל השמש הוא באמצע שבעת גלגלי ככבי לכת שהם שצ"ם תנכ"ל שגלגל חמה הוא בתוך גלגלי שצ"[?] וגלגלי נכ"ל הם בתוך גלגלי החמה וגלוי וידוע הוא שהגלגלים הם דבוקים זה בזה כגלדי בצל זה תוך זה וא"כ השמש הוא משוקע בעובי דופן וגלגלו אשר הוא תוך גלגל מאדים כלובן ביצה תוך קליפתה ואם נמנע הוא לזוז ממקומו וללכת לא בין גלגלו וגלגל מאדים ולא בין גלגלו וגלגל נוגה ואם הגלגלים בלתי מתנועעים אי אפשר לזרוח לא במזרח ולא לשקוע במערב ואנו רואים אותו בכל בקר זורח מן המזרח למעלה האופן המפריש ושוקע במערב למטה מן האופן המפריש וזאת עדות גדולה ומפורסמת לכל שהשמים הם המתנועעים וע"י תנועתם זורח בכל בקר השמש במזרח למעלה מן האופן המפריש וזהו פירוש בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו כי מפני שהשמש משוקע בגלגלו אשר הוא רביעי לשבעת גלגלי ככבי לכת רואים הכל בעיניהם תנועת הגלגלים ואומר והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח מקצה השמים מוצאו ותקופתו וגו' לתוספת באור להעדרת התנועה מן השמש ולכתה לשמים שאפילו היה גלגל השמש ראשון לנו והיה אפשר לו להתנועע ממזרח למערב בלתי תנועת השמים לא היה ראוי שירוץ השמש למזרח [sic] למערב מלמעלה וממערב למזרח מלמטה ולנוח הגלגל שהוא תקוע בו כי השמש הוא עצם נכבד מגלגלו כאשר אנחנו רואים בעינינו אורו והזהירותו והוא המחיה כל הנמצאים בארבע תקופות כי בר"ח ניסן מתנועע בקו השוה וכל יום בקו אחד סמוך לו לצד צפון עד ר"ח תמוז תשעים קוים עצמם עד הקו השוה ומר"ח תשרי עד ר"ח טבת הולך לצד דרום תשעים קוים ומטבת עד ניסן הולך באותם קוים עצמם עד הקו השוה.
נמצא שהוא סובב כל הארץ בקוים שלש מאות וששים כל השנה לקיים ולהנהיג העולם השפל והוא אינו זז ממקומו בכל אלה ש"ס קוים והוא אומרו בכל הארץ יצא קוום קו תנועת הגלגלים בעבור שהשמש תקוע בהם ואינו מתנועע ואינו זז ממקומו והוא ג"כ נמנע כמו שהוא נמנע לחתן לצאת מחופתו לרוץ אורח במהירות כגבור וכן הוא נמנע לשמש לצאת מקצה השמים ולסבוב עד קצותם כי גלגל השמש לשרת השמש נמצא
הנה כבר נתבאר שהכדור בכללו מתנועע תמיד ויש לו מניע ומניעו הוא האל[ק]ים אשר בראו אשר אין חקר לכלתו ובכן השמים מספרים כבוד [ק]ל כי מתנועתם מספרים שהם ברואים ומעצמם ויקר תפארת גדולתם מספרים כבוד [א]ל שבראם והוא מה שמספר משה רבינו ע"ה בראשית ברא אל[ק]ים את השמים ואת הארץ בלתי ראיות עיוניות. עכ"ל
(Reference from Rabbi Dr. Isadore (Yitzchak) Twersky, "Joseph ibn Kaspi: Portrait of a Medieval Jewish Intellectual," n. 52; thanks to Simon Basalely and (indirectly) Rabbi Shalom Carmy.)
Tuesday, April 25, 2006
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment