Rabbi Yehuda ben Barzilai

(c. 1070-1130; Spain):

i. Sefer Ha'itim, #113:

ר' יהודה בן ברזילי, ספר העיתים, סימן קיג (תל-אביב: פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן / ירושלים: אנציקלופדיה תלמודית, יד הרב הרצוג; גירסה 11, 2003 (תקליטור)); ז"ל

אמר ר' יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך יו"ד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד, ולית הלכתא כר' יוחנן דקאמרינן ר"י דאמר כדייני דקיסרי ומפורש בפ"א דסוכה והאי מימרא דר' יוחנן ואותה דסוכה העשויה ככבשן ליתנהו דאליבא דטעותא דדייני קיסרי איתאמרי ואינון דמפרשו דברי ר' יוחנן במס' סוכה, והלכתא חלון עגול צריך שיהא בהקיפו שיבסר נכי חומשא וארבעה חומשי טפח ומשהו מהן בתוך יוד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד והיינו טעמא דבעינן שיבסר נכי חומשא משום דקיי"ל כל שיש בהקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח הלכך כד הוו שיבסר נכי חומשא בהיקף הו"ל חומש ותלתא חומשי באורך וברוחב דאינון ד' על ד' בריבוע וד' על ד' בריבוע הו"ל באלכסון חומשא ותלתא חומשי מפני מתיחות אלכסון הזויות כדקיי"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא ואותן ח' חומשי טפח היתרים על ד' טפחים כי שקלית ד' חומשי טפח מהאי גיסא וד' מהאי גיסא דהוו בתוך י' ד' ומשהו נמצא משהו מן הד' על ד' בתוך יוד ואשתיירו ד' על ד' בריבוע בלא גירוע ותוספת ומקצתן בתוך יוד.... עכ"ל

Rabbi Yochanan said, "[If two courtyards are connected by a round window and their inhabitants wish to share an eruv chatzeirot,] the window must have a circumference of [at least] 24 tefachim; and more than 2 tefachim of its circumference must be below 10 [tefachim above the ground], so that a square inscribed in the circle of the window will reach within 10 tefachim of the ground." The halacha does not follow Rabbi Yochanan, for [the Gemara] says that [Rabbi Yochanan] spoke according to the view of the judges of Caesarea; this is explicit [or explained] in the first chapter of Sukkah. This statement of Rabbi Yochanan, and [his statement] about a sukkah made like an oven, are incorrect, for they are based on the error of the judges of Caesarea, and it is [their error] that [is used to] explain the statement of Rabbi Yochanan in Tractate Sukkah. [translation by HWMNBN]

ii. Commentary to Sefer Yetzirah, 5:2: The author, for clarity's sake, quotes two different Hebrew translations of Rav Saadia Gaon's Arabic commentary on the passage from Sefer Yetzirah. See the section on Rav Saadia Gaon (III-B-1) for a translation of Rav Saadia's commentary, which falls under III-B-1.

פירוש ספר יצירה לר' יהודה בר ברזילי, ה, ב (ברלין: תרמ"ה); ז"ל

פיסק שנים עשר פשוטות ולא אחד עשר ולא שלשה עשר גבולי' א' אלכסון מפלסין לששה סדרים ואית דגרסי' מפלצין מלשון פילק ואית דגרסי' בפי' מתחלקין לז' סדרים מפסיקין בין רוח לרוח גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית דרומית גבול מזרחית תחתית גבול צפונית מערבית גבול צפונית רומית גבול צפונית תחתית גבול דרומית תחתית גבול דרומית מזרחית גבול דרומית רומית (גבול מערבית דרומית גבול מערבית רומית גבול מערבית תחתית) ומרחיבין והולכין עד עדי עד והן זרועות עולם פי' פיסקא זו הכי הא להודיע כי ברא המקום י"ב פשוטות וכנגדן ברא בעולם י"ב גבולי אלכסון ודע כי כל גוף יש לו ו' קצוות מעלה ומטה וד' רוחות וזה הגוף שיש לו ו' קצוות על כל גוף הוא אמור בין עגול בין מרובע בין גוף קצר בין גוף רחב וכן בית שהיא מרובעת יש לה וודאי ו' קצוות כמו שאמרנו ואם באנו לחשוב הבית מצד אחד כלומ' שהבית יש לה ד' פיאות והן הזויות שהן ארבע מקצועותיה שהן ארבע מקביל ואותן ד' כל אותן ואותן יש לו רום ותחת מקום שמקביל המקצוע למטה בארץ ומקום שמקביל המקצוע למעלה בגג נמצאת לזו הבית המרובעת י"ב מקביל ועל זה הדרך אנו חושבין לעולם י"ב גבולי אלכסון כאלו הוא מרובע ואעפ"י שמתקשין דברי בעל הספר הזה לכל מי שאמר שהעולם עגול וכן דמיון דבר זה יתברר לך מן המזבח שהיה לו ד' פנות וכדתנן עלה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית כו' ויש מי שחושב בפסקא זו והוא טועה בנוסחאות שמערבבין וחושבין בה י"ו רוחות כגון מעלה ומטה לכל קרן וב' רוחות אחד לאלכסון ואחד לרוח אחד כגון צורת המשולש שהיא כך [בספר יש צורה] וזו החד רוח וזו טעות סופר הוא שיש לו תשובה מב' פנים אחת כי י"ב וזו הרחב רוח פשוטות הם כנגד י"ב גבולי אלכסון ואם איתא שהי"ו הוו היכי הוו כנגד י"ב פשוטות ועוד קושיא אחרת ואם כן שאתה חושב י"ו חשוב כ"ד כי כל גוף בין עגול בין מרובע בין זוית חדי כמו שהוא הקרן חד ומקביל רוח צפון עם רוח מזרח ונעשה הקרן כמו צורת משולש גם לזה יש לו ו' קצוות והוו להו כ"ד קרנות והיינו טעמא דמילתא ותירוצא דמילתא שאין אנו יכולין לחשוב לבית המרובע כי אם שנים עשר גבולי אלכסון לפי שהאלכסונין הם הארבעה קרנות החדים מקרן שמקביל הרוח עם חברו שהן ארבעה זויות ואותן וודאי אין להן מקביל אלא המקום החד שהוא המקום שמתחברין בו שתי חוטין חוט צפוני וחוט מזרחי כצורה הזאת [בספר יש צורה] ואותו מקום החד שמתחברין בו השני חוטין אין לו שיעור גדול אלא שיעור כשני נקודות שהן ראשי החוטין שמתחברין זו עם זו ואותו המקום אין אנו חושבין לו ד' רוחות אלא הרוח החד לבדו שמקבילין בו שתי הרוחות וגם אנו חושבין לו למעלה בגובה מקום שמקביל שם עם גג הבית וגם למטה מקום שמקביל שם זה המקום החד עם יסוד הארץ וכענין הזה מנה בעל הספר הזה לעולם ד' מקצעות וכל מקצוע שלו יש לו ג' מקבילין המקביל עצמו ורום ותחת שלו הרי לכל מקצוע ג' מקבילין והיינו י"ב גבולי אלכסון שהם כנגד י"ב פשוטות ולא נותר בדבר זה קושיא אלא זו שאנו אומרים שהעולם עגול וכאן חשבו כאלו הוא מרובע וזה מפורש בדברי רבנו סעדיה גאון ז"ל שאנו כותבים לפנינו וזהו הלשון שכתב הוא המדוקדק גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית דרומית גבול מזרחית תחתית ואם תאמ' למה לא אמר גבול צפונית דרומית גבול צפונית תחתית וייחד הקרן לענין רום ותחת שלו למזרח ולא ייחדו לצפון ותירוצא דהאי מילתא בוודאי כיון שהקרן החד כגון גבול מזרחית צפונית יש לנו ליחד רום ותחת למזרח או לצפון אנו מיחדים מזרחית צפונית ברום ותחת שלו למזרח שלו וקרן צפונית ומערבית אנו מיחדין ברום ותחת שלו לצפון וכן נמי אנו מיחדין קרן מערבית דרומית ברום ותחת שלו (למערב וקרן דרומית מזרחית ברום ותחת שלו) לדרום ונמצאו כולן כהלכתן ופי' מה שאמ' גבולי אלכסון מפלצין לששה סדרים מפסיקין בין רוח לרוח לפי שמתחברין ומקבילין אלו הארבעה אלכסונין מגוף העולם שיש לו ששה רוחות שהן ששה סדרים והם מפסיקין אלו האלכסונין בין רוח זו לרוח זו של ארבע רוחות השמים והם מקבילין אלו השנים עשר בארבעה הקרנות כמו שפירשנו (למעלה) שלשה שלשה לכל קרן והן גבול מזרחית צפונית כו' ואיכא נוסחאי דלא גרסי בהו הכי שנים עשר פשוטות מדתן י"ב גבולי אלכסון כו' וקא גרסי בסופא ומרחיבין והולכין עד עדי עד והן זרועות עולם ופי' הדבר הכי לפי שאמרנו בפרק הראשון ופירשנו לעיל כמדתן עשר שאין להם סוף ומהן ו' קצוות עומק רום ועומק תחת ועומק מזרח ועומק מערב ועומק צפון ועומק דרום וכן בכאן אלו השנים עשר גבולי אלכסון בעמקן ורומן ומיחד הקרנות בזויותיהן הן מעומק מעלה ומטה ומעומק ארבע קצוות וכמו שאמ' בעומק מדתן י' שאין להן סוף כך אמר באלו מרוב משיכתן הרבה ואמ' בלשון גוזמא מרוב משיכתן ומרחיבין והולכין עד עדי עד והן זרועות עולם ויש מי שאינו גורם זה בנוסחא כלל ולא ידעינן אי משום דקשיא להו זה שאמ' עד עדי עד או אינמי משום דקשיא ליה והן זרועות עולם ורבנו סעדיה גאון ז"ל פי' האי פיסקא הכי י"ב פשוטות ולא י"א ולא י"ג גבולי אלכסון מפלצין לששה סדרים ומפסיקין בין לרוח גבול מזרחית צפונית כו' כמו שכתבנו לעיל עד סופא ולא קא גריס בסופא ומרחיבין והולכין עד עדי עד והן זרועות עולם פירוש שם כי י"ב פשוטות נעשו י"ב ולא י"א ולא י"ג וכנגדם י"ב שיעורים מחוברים לכל מרובע ומספרם במקום שמקביל המזרח עם הצפון ובמקום שמקביל עם מעלה ובמקום שמקביל עם מטה ואחר כך במקום שמקביל צפון עם מערב ובמקום שמקביל עם מעלה ועם מטה ובמקום שמקביל מערב עם נגב ובמקום שמקביל עם מעלה ועם מטה ואחר כך במקום שמקביל נגב עם מזרח ובמקום שמקביל עם מעלה ומטה. ופירו' טעמם כי כל גוף שהוא מרובע יש לו י"ב מקביל וכשאתה מרבה הדבר לבית יעלה בידך הדבר כי הגג מקביל עם ארבע פנותיו והארץ מקבלת עם ארבע פנותיה ואחר כך הארבע פנות אלו עם אלו יהיו הכל י"ב ואם תקשה ותאמר כי בעל הספר הזה אומ' כי הארץ מרובעת והשמים מרובעים ועוד אמר כי אין שמים תחת הארץ ודבר זה מחלוקת לכל דברי החכמים שאין או' כן תירוצך כי יתכן שיאמר בעל הספר הזה דומיא דמשל אבל לא על אמתו ולא יצא בדברו זה מדברי החכמים משני השערים בריבוע השמים והארץ והשמים שתחת הארץ לפי שיש מקצת חכמים שאמרו שהארץ מרובעת ועל זה האומ' כדעת הזה אל תתמה עליו אבל מה שאמר כי השמים למעלה מן הקרקע ולא למטה הרי ר' אליעזר ור' יהושע יש להם דעת בדבר ועל בנין זה הדעת היו אומרים שניהם כי בצד מזרח ומערב פתחים תזרח מהם השמש בכל בקר ובקר ותבוא בהם בכל ערב והיה המחלוקת ביניהם שר' אליעזר היה סבור כי כשתבוא השמש בפתחי מערב בערב תרום למעלה מן השמים ותסבוב עד שתחזור ותזרח מן פתח מזרח בבקר והיה ר' יהושע אומ' כי כשתבוא השמש מן קצת פתחי מזרח בערב סובבת עד צפון והולכת שם עד הבקר ותזרח מן קצת פתחי מזרח והיו שניהם סבורין כי הגלגל שעומד בו השמש כולו עב ומונע אור השמש למטה הימנו לראות ולולי דבר זה לט היה השמש נסתר ממנו בלילה וזה היה דבריהם ר' אליעזר אומר עולם כקובה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסוככת וכשהחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת ועולה למעלה מן הרקיע ור' יהושע או' עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית מסוככת וכשהחמה מגעת לקרן מערבית צפונית חוזרת אחר כיפה ואע"פ שנתקיים הדבר לחכמים שהגלגל והארץ כל אחד מהם לפנים מזה והארץ בתוך השמים כטיפה וכי סביבת השמש היום למעלה מן הארץ ובלילה תחת הארץ ושצל הארץ הוא סותר השמש בלילה ולמחצית העגול הגלגל לעולם שלא תראה וכבר אמרו חכמים דבר זה והודו כדגרסי' חכמי' העו' אומ' חמה מהלכת ביום למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ וחכמים אומרים נראין דבריהם מדברינו ויש מי שהחזיר נמי דברי רבנו סעדיה גאון ז"ל מן הערבי ללשון הקדש ואלו תרף דבריו והדבר אחד מיהו אכתבנו שתי לשונות כדי שיהא כח למתלמד להבין י"ב גבולים מתחברות לכל מרובע פיאה ופגיעתם כי יפגע ויקרא מזרח עם צפון ויקרא עם דרום ועוד יקרא עם התחתית גם יקרא צפון עם המערב ועם העליון דרום עם התחתית גם יקרא מערב עם נגבה ויתחבר עם דרום ומקום שיתחבר עם התחתית יקרא גם כן נגבה עם מזרח עם דרום ועם תחתית והמדרש כי כל גשם מרובע השנים עשר אין להם שם דרך אחד ואם תדמהו בבית היה מבואר לך כי המקרה יתחבר ויקרא עם ארבע כנפות הארץ אחר כן הפיאות אלה באלה מהם בהם יהיה מנין הכל י"ב אם יטעון אדם ויאמר כי נראה בעל כתב זה דעתו כי הארץ מרובעת והשמים מרובעים וכי אין שמים בתחתית הארץ ואלה שני הדברים משתנים מדעת המבינים והמשכילים אמרנו כי לא יתכן שיהיו דבריו אלה משל לא נכון ולא לצאת דינה מדברי בעלי התושיה בשני הדברים לפי מקצת המבינים כבר אמרנו כי הארץ מרובעת אבל אמרו אין בעולם תבנית כי אם מרובע וכל משולש או מרובע נראהו בכל מרוכב מדות מרובעים קטנים קהות ומקהים לא יכול לדעתו אדם ולא לעמוד על עיקרו בהרגשה לא תנכר עליו זה הדבר לפי שאמר בענין זה והשמים על הארץ ולא תחתיה כי ר' אליעזר ור' יהושע שניהם אומרים כענין זה ובתקופת החמה מתחלק לאחר שנועדו על זה העמד והיה בעיני שניהם כי בפאה ומערב שערים תכנס בהם החמה בבקר ותצא ממנו כל ערב והיה מקום המחלוקת ביניהם כי ר' אליעזר רואה כי היא בצאתה משער מערב בערב תרום על השמים בהקיפתה עד שובה בבואה משערי המזרח בבקר ר' יהושע רואה בדעתו בצאתה משערי מערב בערב תקיף כנגד צפון היא סובבת הלאה עד בקר תכנס משערי מזרח והיה בדעתם שניהם כי השמים הנצב מהם והמקרה כל גבוה ימנע החמה שהיא למטה מהילוך שם ולולי זה הדבר לא תחדל החמה בלילה והוא מאמרם ונועדו ר' אליעזר אומר העולם כקובה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסוככת וכשהחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת ועולה למעלה מן הרקיע ור' יהושע אומ' העולם דומה לאכסדרא ורוח צפונית מסוככת וכשהחמה מגעת (לקרן) מערבית צפונית וחוזרת אחרי כיפא. ודע דבר הנכון ונרצה אצל המונינו וחכמינו כי הגלגל והארץ כל אחד מהן כפקיע עגול והדור והארץ בתוך השמים כטיפה והקפת החמה ביום על הארץ ובלילה תחת הארץ וצל הארץ ממנו יסתר השמש בלילה וחצי הקפת הגלגל לא יראה תמיד וגם זה הדבר כבר זכרוהו חכמים באמרם חכמי אומות העולם אומרי' חמה ביום למעלה מן הארץ ובלילה למטה מן הארץ מדברינו כי גם בעל כתב זה אמרו מדבריו רבים מהם ואחרים תועים במקום הזה כי יוסיפו באותיות עד שיהיו י"ו לפי שאומ' גבול מזרחית צפונית וגם אומ' גבול צפונית מזרחית וזה הגבול בעצמו ובאמרו גבול צפונית מערבית הוא ואין ביניהם כי אם הפוך אותיות כן עושים גבול מערבית דרומית וגבול דרומית מזרחית הפכום וגלגלום אם תמצא מקצת הנעתק מזה דבר השלך ממנו אלה הנוספות עד שיתכן על חק משפטינו שחקקנו. עכ"ל

(Reference from Rabbi Gil Student, "Chazal's View of the World," at http://www.aishdas.org/toratemet/en_shape.html.)