Rabbi Eliezer of Metz

(1115-1198; Germany), Sefer Yere'im, #52:

ספר יראים (ר' אליעזר ממץ), סימן נב (ווילנא: האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב); ז"ל

ראיתי בהלכות גדולות של רי"ה ז"ל. ואסור למילש אלא במים דביתו מ"ט כמה דלא בייתי חיימי ומחמעי להו לעיסה, דאמר רב יהודא [מ"ב א'] אשה לא תלוש אלא במים שלנו הלילה ולא בחמה ולא בחמים ולא בחמי חמה ולא במים הגרופין מן המולייר ולא תגביה ידיה מן הפת עד שתגמור. וכתב רי"ה ז"ל דהיכא דעברה ולשה בחמה דאסור למיכל מההוא לחמא דאיבעיא להו עברה ולשה מאי מר זוטרא שרי רב אשי אסר והלכתא כרב אשי. ואכולהו קאי ואפילו אמים שלנו כיון דעברה, פי' הזידה ולשה, אבל היכא דאישתלי לא מיתסר ולכתחלה לשין בהן היכא דלא אפשר, כדאמרי' בשלהי פרק כל שעה. דרש רב מתנא בפפוניא, אין לשין אלא במים שלנו. למחר אייתי כולי עלמא חצבייהו לגביה ולא מצינו שהתענו מלאכול פירש"י טעם מים שלנו, לפי שהחמה מהלכת ביומי ניסן שהוא עדין מימות הגשמים בשיפולי רקיע ומעיינות רותחות, ולפי טעמו השואבין בבקר ומשהין עד הערב מותר. ומההיא דפפוניא אין ראיה מעתה, אך נראה לי הטעם לפי שהחמה מהלכת בימי ניסן שהוא עדיין מימות הגשמים (תחת) בלילה תחת הרקיע דחכמי אומות העולם אומרים בפ' מי שהיה טמא [צ"ד ב'] ואמר ר' נראין דבריהן, הלכך אין להם תקנה אלא שלא יהיו בלילה במחובר. ולפי זה הטעם שאבו בתחלת הלילה מותרות מיד, ולפי טעם זה אסור לאחר שאיבתן לאחר התחלת הלילה: עכ"ל

The reason [that one must knead matzah dough only with water that had sat the night after being drawn] seems to me to be that during Nisan, which is still part of the rainy season, the sun travels beneath the firmanent at night, as the gentile sages say in Chapter Mi Shehayah Tamei [Pesachim 94b], Rabbi Yehudah Hanasi concluding that their view is more probable than [that of the Jewish sages]. Therefore, the water must, after being drawn, sit specifically a night [and not just any 12-hour period] before being used for matzah-kneading. According to this reason, water drawn in the beginning of the night would be immediately permissible for matzah-kneading, and according to this reason, it is forbidden to delay drawing the water beyond the beginning of the night. [translation by HWMNBN]