Radvaz

(Rabbi David ben Shlomo ibn Avi Zimra; 1479-1573; Spain-Israel):

i. She'eilot Uteshuvot Radvaz, Part IV, #282:

שו"ת רדב"ז, חלק ד, סימן רפב (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

והוי יודע שאעפ"י שחזרו חכמי ישראל להודות שהחמה חוזרת בלילה תחת כדור הארץ ואינה נכנסת בחלונות ומהלכת אחורי הכיפה כמו שהיו אומרים תחלה דודאי השתא קים לן דכוכב קבוע וגלגל חוזר לא נפקא מינה מידי לשיעור בין השמשות דבין הכי ובין הכי שיעורו הוא תלתא רבעי מילא דמשעה שמסתלקת החמה מעל הארץ הוי תחלת בין השמשות וכששוקעת במערב ועדיין לא נראו ג' כוכבים הוי בין השמשות והיא סוף השקיעה. ובציור השקיעה היה המחלוקת לא בשעורה תדע שהרי כל המפרשים ז"ל לא הזכירו דבר מזה בהלכות שבת והרי הם היו בקיאים במהלך השמש ויודעים שחזרו חכמי ישראל להודות לחכמי אומות העולם ואי איתא דאיכא נפקותא לשיעור בין השמשות היה להם לפרש אלא ודאי לא נפקא מינה מידי. ובודאי אותה סוגיא דפסחים ריהטא קודם שהודו ואפילו הכי הקשו התוספות הקושיא הכא והתם והעלו דתרי שקיעות נינהו וזה ברור בעיני. והנראה לעניות דעתי כתבתי: עכ"ל

The Jewish sages recanted and agreed [with the gentile sages] that the sun shines beneath the sphere of the earth at night – rather than entering its window [in the sky] behind the covering [of the earth] as they had originally thought; for nowadays we certainly believe that the stars are fixed and the sphere [to which they are affixed] moves [as the gentiles claimed]. Know, however, that [the Jewish sages' recantation] has no impact on the length of halachic twilight ("bein hashemashot"), which is three quarters of a mil regardless [of which astronomical model one accepts]: for halachic twilight [sunset?] begins when the sun retreats from the earth, and halachic twilight is the period of time after the sun has set in the west but before 3 stars are visible.... The dispute [of the Jewish and gentile sages] was about the description of what occurs during sunset, not how long it takes. Proof: none of the commentators mentioned anything about this regarding the halachot of Shabbat [and its beginning and end times], though they were knowledgeable about the path of the sun, and knew that the Jewish sages had recanted and accepted the gentiles' view. If there were any halachic consequence to [the sages' recantation], [the commentators] ought to have said so. Certainly, then, there is no halachic consequence. Clearly, the discussion [of halachic times] in Pesachim (94a) is based on the views of the Jewish sages before they recanted.... [translation by HWMNBN]

ii. She'eilot Uteshuvot Radvaz Miketav Yad, Part VIII (Orach Chaim-Yoreh De'a), #191:

שו"ת רדב"ז מכתב יד – אורח חיים, יורה דעה (חלק ח), סימן קצא (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

ועוד אני אומר שזה המגדף לא על שמעון לבד תלונתו אלא על קדושים אשר בארץ, שהרי מוציא דבה על הגאונים והחכמים הראשונים שנתעסקו בחכמה, כרבנו סעדיה גאון ורבנו האי גאון והחכמים הבאים אחריהם ן' גבירול ורבי יהודה [הלוי] ור' אברהם ן' עזרא והרמב"ם, וחכמי כל דור ודור שבנו מגדל לתלפיות תל פיות לסכור פי דוברי עתק נגד תורתינו הקדושה, והרמב"ם חבר כ"ד הקדמות לאמת מציאות השי"ת, וחכמי האומות העתיקום ופרשו אותם ונשתבחו בהם, והביא מופתים על סתרי התורה ושרשיה, והסיר מבוכות רבות מלב האנשים נבוכו בם ראשונים ואחרונים ע"ד למוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, וכבר כתבו החכמים מקובל אצלם שרבינו הקדוש היה בקי בכל חכמה, והוא הכריע ואמר שנראים דברי [חכמי] אומות העולם מדברי חכמי ישראל בענין חמה שמהלכת ביום למטה מהרקיע, ובלילה למטה מהקרקע. כדאיתא בפסחים פרק מי שהיה טמא [צ"ד ע"ב], ושמואל ירחינאה אמר נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא בר מכוכבא דשביט דלא ידענא, כדאיתא בהרואה [ברכות נ"ח ע"ב], וליכא למימר דבקיאותם היתה בתכונת הגלגלים והיינו תקופות ומזלות דאמרינן בשבת פרק כלל גדול [ע"ה ע"א] כל מי שאינו מחשב בתקופות ומזלות עליו נאמר את פועל ה' לא הביטו ומעשה ידיו לא ראו, דהא כוכבא דשביט מחכמת התולדת הוא והם הנקראים כוכבים בעלי הזנבות וכוכבים מדלגים, כמו שמבואר באותות השמים, וגם כן היה רופא טבעי כמו שבא בפרק השוכר [ב"מ פ"ה ע"ב] שמואל ירחינאה אסיא דרבי הוה חש ליה רבי בעיניה א"ל אמלי לך סמא לא יכילנא, אשטר לך משטר לא יכילנא וכו' עד אמר ליה אנא חזינא בספריה דאדם הראשון וכתוב ביה שמואל ירחינאה חכים ליקרי רבי לא ליקרי ואסותיה דרבי על ידיה תהא, ועל כרחך למד חכמת הטבע שאי אפשר להיות רופא אם לא ידע זאת החכמה, ורב פפא גם כן רופא מובהק היה כדאמרינן בראש השנה פרק קמא [י"ז ע"א], רב הונא בריה דרב יהושע חלש על לגביה רב פפא חזא דחליש ליה עלמא, א"ל לצבתו ליה זוזתא +לפנינו: זוודתא+ לםוף איתפח וכו', ורבי חנינא רופא מובהק הוה כדאמרינן פ"ק דחולין [ז' ע"ב] א"ר חנינא מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה, וכמה חכמים היו רופאים ובקיאים בחכמת הטבע, היעלה על הדעת להרהר אחריהם, ואין ספק מי שמבזה החכמה מבזה לומדיה, והמה חכמים מחוכמים שוכני עפר, ואעפ"י שיש בדברי הפלוסופים דבור סרה בעניני ההשגחה, וקצת מהם יגיעו עוד בשרשי התורה, לא מפני זה יגונה מי שלמד דבריהם, כי אין ענייניהם תלויים באמונה אלא במופת, ובמופתיהם +צ"ל: ומופתיהם+ המה מופתי ראיה שבקל חיש ידחה אותם ולא יטעה אחריהם מי שמלא כרסו לחם התורה לחם אבירים אכל, כי גם הרבה מהם יחלקו על הדברים מהם, וכל מי שנתן לו השם עינים לראות וחלק לו בבינה, יראה בעיניו ובלבבו יבין שאם [שכל] האדם קצר מהשיג מה שלמעלה ממנו ושאין דרך למופת על זה, והקבלה האמיתית תכריע לבטל סברה גרועה שיעלה בדברי המתפלספים, ועל כיוצא [בו] נאמר לא תהא תורה תמימה שלנו כשיחה בטלה שלהם [כב"ב קט"ז ע"ב], וכל חרד בדבר ה' יבחר מדבריהם המועיל והמסכים לאמונתינו על דרך תוכו אכל קליפתו זרק כר' מאיר [חגיגה ט"ו ע"ב] וישתמש מהם לרקחות ולטבחות. עכ"ל

The sages have already written that the tradition they have received is that Rabbi Yehudah Hanasi was well-versed in all [secular] knowledge, and reached the determination that the statement of the gentile sages – that the sun travels below [?the top of?] the firmament during the day, and below the earth at night – was more likely correct than that of the Jewish sages, as it says in Pesachim, Chapter Mi Shehayah Tamei [94b]. [translation by HWMNBN]