Saturday, April 29, 2006

Sifra, Leviticus 23:2

The bet din (composed exclusively of smuchim) who are mekadesh the month can, theoretically, err (in their calculations):

ספרא אמור קמא (ויקרא כג, ב) (נמצא בתורה עם פירוש המלבי"ם, ויקרא ב', בני-ברק: מכון שע"י מוסדות אלכסנדר, תש"ס); ז"ל

לא היתה השנה צריכה לעבר ועברוה אנוסים או שוגגים או מוטעים מנין שהיא מעוברת, ת"ל אשר תקראו אתם במועדם, אתם אפי' שוגגים אתם אפי' מוטעים אתם אפי' אנוסים אם קראתם אתם מועדי ואם לאו אינם מועדי:  עכ"ל

How do we know that the intercalation [of the leap month] is valid even if the year did not need to be lengthened (i.e., made into a leap year), and they lengthened it [anyway], inadvertently, or mistakenly, or because they were forced?  [It is by reading the word "otam" in the verse] "that you shall announce in their proper times" [as "atem," resulting in an additional emphasis on "you"; hence,] "you," even mistakenly, "you," even if forced – if you proclaim them, they are my times, and if not, they are not my times.  [translation by HWMNBN]

No comments: