Yashar of Candia

(R. Yosef Shlomo Delmedigo; 1591-1655; Mediterranean-Northern Europe):

i. Ma'ayan Chatum #67:

יש"ר מקנדיה (ר' יוסף שלמה דלמדיגו), מעין חתום, סימן סז (אמשטרדם: מנשה בן ישראל, שנת ה' שפ"ט; נמצא באינטרנט באתר www.seforimonline.org); ז"ל

ועל תלית הארץ על בלי מה נראה ששאלת שלא נחה דעתך בדברי המשורר שאמר לרוקע הארץ על המים שערבך ערבא בעי תאמר לו והמים הניגרים היאך רקועים והניח עיקר הנס וזכר הטפל ואם היה חושב כתליש מילישיאוס שהארץ צפה על המים שהוא נגד הטבע שהכבד יהיה צף על הקל היה חושב שעומק המים בלי תכלית ודעתו עם כל יתר הדמיונו' בטלות אחר שנתבאר במופת שהיא כדורי' הילכ' מה שתקנו ביוצר ש"ש ובוקע חלוני רקיע הוא כפי מחשבת' שהוזכרה בתלמוד ואין לתמוה אם היו נוטים מן האמת בדברם בענינים שאינם מעסקם ואומנותם ואינם מקובלים אצלם שהרי האומנים היונים שגו בהם וישגו תמיד הבאים אחריהם. ובכלל הדעות היא מה שיחשבו שהכדור הארצי נמשך בכח מן השמי' המסככי' אותו ובהיותם כדוריי' וכל חלקיהם שוים בכח המשיכה נשארת הארץ תלויה באמצע וזו דעת אנכסימנדיר והאחרוני' ייחסו משיכה זו לאבן המגניטיש ואחרים יחשבו להפך שדוחים ודוחפים בה השמים מכל צד לשנאתם בה שהיא באמצעיתם מערה שפלה אליה ישתפכו כל מותרות הטבעים ועיפושיתם ואולי רמז שלמה לשתי הדעות לפי פי' חז"ל בפסוק דור הולך ודור בא שפי' דור חייב ודור זכאי הילכך אם מצד אהבת השמים בטובים שחפצים בדבוקם ימשכום אם מצד שנאתם בהם ידחום ובדרך זה הארץ תעמוד לעולם באמצע ואם הוא כדבריהם יתחייב שהאבן המושלכת למעלה לא תרד שכח המושך בקרוב יתר על המושך מרחוק ולדעתם תהיה עמידתה מוכרחת לא טבעית ולא תתמיד וכבר הארכתי בספר עמודי שמים בדעת קופירניקוס וזולתו ושם כל הצריך לשאלה זו. עכ"ל

And regarding the suspension of the earth on nothingness, your question seems to be that you are uncomfortable with the words of the psalmist who wrote, "To him who spread out the land upon the waters, [give praise]," because [the land's being spread out on the waters] begs the question of what supports the water, and thus [by referencing the land's being spread out, the poet] ignores the main miracle [i.e., the suspension of something upon nothingness]. If [the psalmist] believed, like Thales the Milesian, that the land floats on the water – which is unnatural, [for it requires] the heavier substance to float on the lighter one – he would have believed that the waters are infinitely deep; [but] that view, with all its corollaries, is incorrect, since it has been proven empirically that [the earth] is spherical. Thus the expression established [by the sages] in the first blessing of the Shabbat morning Shema – "and [God] splits the windows of the firmament" – is based on their belief, which is mentioned in the Talmud. One should not be astonished if they strayed from the truth when they spoke of matters outside of their occupation and expertise, and regarding which they had no [Sinaitic] tradition; for the Greek experts erred in [those matters], and their successors perpetuated those errors. Among [their incorrect] ideas was their belief that the earthly sphere is attracted by the heavens overspreading it – and that since the heavens are spherical and homogeneous everywhere in their powers of attraction, the earth is left suspended in [their] centre. This is the view of Anaximander. The latter [scholars] attributed this attraction to magnetism. Others believe, conversely, that the heavens repel the earth from all sides, the earth in the centre being [like] a deep cavern to which the natural residue and decay [of the heavens] flow. Perhaps Solomon hinted at these two views, according to Chazal's interpretation of the verse, "A generation goes, a generation comes" – their interpretation being, "A guilty generation and a worthy generation:" [hinting perhaps] that the heavens may love the good [people on earth], and want to be close to them, and thus attract [the earth], or they may hate [the evil people on earth], and thus repel [the earth]; and thus the earth remains forever in the centre. Were their views correct, it would necessarily follow that a stone thrown upward would not fall back down, for the force attracting it nearby [i.e., from the heavens above] would be greater than that attracting it from further away [i.e., from the heavens below]; [?and the earth's remaining in place would be unnatural, and would not persist forever?]. I have already discussed the views of Copernicus et al. at length in the book Amudei Shamayim, which contains all that is necessary to address this question. [translation by HWMNBN]

(Reference from Dr. Marc Shapiro.)

ii. Elim, pp. 86-89 (belongs to III-B-1). Note also his discussion of epistemology.

יש"ר מקנדיה (ר' יוסף שלמה דלמדיגו), ספר אילם (ירושלים?, תש"ל?), דפים 86-89; ז"ל

ואולם קצת מהגדולים כגון ארסטוטלי' וסיעתו חשבו העולם קדמון עם האלו[ק] ואפלטון חשב שהחמר הראשון עם האלו[ק] היה לעולמים ואלו מכח קצת ראיות בנויות על הקדמות נראית להם לבדם אבל לא לכל העולם הילכך הקשיהם נצוחיים לא מופתיים ואין לתמוה אם נעלמו מהם דברים אלו שהרי נכשלו בהרבה דברים אחרים זולתם גם תחת המשוה היו ממאנים הישוב מכמה טעמים ועכ"ז הוא נגלה בזמננו והנסיון יכחיש ויכזב כל רעיון והגיון וכמו שאמרתי בהיות רוב או כל הקשי הפלוסופים נצוחיים יטעו כמה טעיות ויוליכו הנפשות כשבויות חרב שיולידו תולדות זרות ומצרות: ואנחנו בעלי הדת מפי הקבלה ידענו טעותם הגם שאין לנו כח להלחם כנגדם ולנצחם במופתים ולהכחישם שהרי גדול שבחכמי הנוצרים האלהיים הודה בחלק ב' שאלה מ"ו לספרו שכתב נגד האמות שא"א שיתבאר במופת חדוש העולם הגם שרלב"ג הפליא להביא ראיות ורמב"ם ואברבניאל ידועים אצלנו דבריהם ועד היכן מגיע כחם וכן יש כמה דעות או אמונות בינינו שהן ירושה מאבותינו והפלוסופים ילעיגו עלינו ויביאו ראיות נצוחיות לא מופתיות כנגדן לבטלם עכ"ז לא נשמע לקולם ולבנו אדוק בתורתנו כהר ציון לא ימוט לעולם וחי ראשי לא יפה עשו חכמי ישראל שהניחו דעתן בענין גלגל קבוע ומזלות חוזרים וקבלו דעת האומות שהרי בזמננו רוב החכמים פסלו מה שקבלו ובחרו באשר בטלו ודע לך שאפשר שאי זו תולדה תתבאר בהקש מופתי ואנחנו לא נדע אופן תולדתה ותהיה אצלנו מחשבה מהקש נצוחי או להפך המבואר במופת אצלנו ובידיעה שלמה יהיה אצל אחר ידוע בהקש נצוחי ומחשבה מסופקת והרבה דברים מקובלים אצלנו הם מתבארים במופת אצל אחרים ואנחנו לא נדע המופתים והרי הם אצלם ידיעות גמורות ואצלנו מחשבות לבד וסברות ומכאן תבין ההבדל שבין הידיעה המופתית והמחשהב והאמונה. שאלו הג' קנינים המצוירים בשכל ישתתפו בזה שאיפשר שיהיו שלשתן אמתיים משא"כ בטעות שלא יהיה אמת לעולם אלא שיובדלו בזה שהידיעה הוא קנין אמתי לעולם והמחשבה והאמונה אפשר שיהיו דמיונים כוזבים. ועוד יובדלו שתיהן מהאמונה ששתיהן מקוימות ותמוכות בהקש זו במופתי מוכרח וזו בנצוחי נראה ואילו האמונה אין לה שום סמך זולתי הקבלה:

ואולם זאת הקבלה היא על ב' מינים או מפי ה[ק]ל או מפי איש והמין הא' הוא א"ס יותר מעולה מהידיעה המופתית שהוא סמוך על דברי ה[ק]ל יתעלה שלא יכזב ולא יטעה זולתו וכל היוצא מפיו כלו אמת הילכך השומעים מפיו במעמד הנבחר עלו למעלה על הפלסופים והאל[ק]יים בידיעת ה[ק]ל יתעלה וכמו שאמרו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי וכל העומדים בהר סיני השיגו למדרגת הנבואה ולא יכול משה להראות מציאות הית"ע במופתים יותר בבירור והשגחת [ה'] וידיעתו הפרטים ושהוא א' ושאין לו גוף והנבואה וכל עיקרי האמונה כי אם שיבא [ה'] בכבודו וישמיענו את קולו שראיה ושמיעה זו יותר ברורה מכל המופתים שבעולם ואשרי עין ראתה את כל אלה ולכן לא הוצרך לכתוב בתורה ראיות ומופתים על המוחשים שראו ושמעו ואמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה וגו' ולא הביא מופת ש[ה'] אינו גוף. ואולם הבאים אחריהם לא ידעו את [ה'] כי אם כשם שא"א ש[ה'] יהיה נגלה בכל עת לבני אדם וכ"ש הבאים אחרי כמה דורות שכל עוד שמתרחק הדבר מהתחלתו ומקורו מתחלש שאנחנו מאמינים ביסודות התורה דרך קבלה אבל הקבלה הזאת השמועית היא באמת כאילו היא ידיעה חושיית או מופתית שלקבלה יצטרכו ב' ענינים להיותה אמתית אחד שהמוריש יהיה אמתי שני שהאיש ששמע ממנו דבר אמת והנה שלשלת קבלתנו חזק מכל חוזק שהי"ת לא נגלה למשה לבדו אלא לשש מאת אלף גברים ואין כאן חשש ערמה ותחבולה וכל מה שקרה נכתב בתורה ומשה מסר כמותו לכל שבט ס"ת אחד והיו עדיין קיימים הבנים שהם ראשונים לקבלה ושניים לאבות הרואים בעיניהם כ"ש שהרבה מן הבחורים היו במעמד ואילו היו רואים דבר שלא קרה כתוב בתורה היו מעוררים בו תכף והם קבלו ואמתו ובניהם שהם שניים לקבלה ודאי שמעו מפי אביהם שאין כ"כ אבות מורישים שקרים ומסכימים לדבר אחד עד שלא בלבד יהושע ממשה והזקנים הימנו ומהם ומהם הנביאים ומהם אנשי כנסת הגדולה אלא כל ישראל ובניהם קבלו מאבותיהם עד מפי ה[ק]ל יתע"ש והוי כאילו אנחנו בעצמנו שמענו וראינו ואין צורך למוחשים ועזר ממופת שהמופת בנוי על המוחשים הרי לך א"כ שקבלתנו מעולה כ"ש שכל האמות מודים בה ואם יבקשו הטוענים נגדנו יותר חוזק על הקבלה הם מוציאים אותה מטבעה שאם היה הדבר מפורסם ונגלה אזי היתה ידיעה לא אמונה ודע לך שלבד הפלוסופיאה היא חוקרת על התחלותיה דרך חפוש אבל לא בהקש בנוי מהקדמות ולא שום ידיעה אחרת שלכלן הנחות ויסודות שאיונן מתבארים באותה חכמה תראה הצוחקים באבנים או בשק"קיאה יש להם רשות בתחלה לסדר האבנים כרצונם שאין לערער בן כלל אבל אח"כך צריך שישמרו התנאים המיוחדים לאותו צחוק וכן בנימוסים גזרות המלכים הן התחלות שאין לערער בהן כ"ש בחכמה האל[ק]ית שאין לערער על יסודותיה אלא על הנמשכים מהם יש לתת ולשאת בם. ונמצאת למד שג' קנינים הנ"ל נבדלים הן מצד הנושאים הן מצד הפעולות ורצוני מצד הנושאים שנושא הידיעה דבר הכרחי באמתות ע"י סבה ונושא המחשבה הוא דבר נראה אמתי ע"י ראיות נראות אמתיות ונושא האמונה הוא העדות המקובל מפי נביא או רב או אב ורצוני אצל הפעולות שבידיעה נדע ובמחשבה נחשוב ובאמונה נאמין. ואיפשר שע"י אמצעיים שונים הדבר האחד בעצמו יהיה אצלנו אמתי בידיעה ובמחשבה ובאמונה שתהיה ידיעה שמבואר אצלנו ע"י הקש הכרחי ותהיה מחשבה שמבואר ע"י הקש נצוחי ואמונה שהוא אצלנו מקובל ויהיו א"כן ג' קנינים שונים בשכל על דבר אחד אבל לא יהיו ג' פעולותיהם יחד בזמן אחד על דבר אחד הילכך הקודם הוא קנין הידיעה ואחריו קנין האמונה שאם הידיעה תנגד לאמונה תבטל האמונה אבל לא אם המחשבה מראה נגד האמונה נדחה האמונה ואביא לך דמיון ליתר ביאור כבר ידעת בדיני נפשות שע"פ עדים יומת המת שאחר שא"א שעיני השופטים והדיינים תהיינה משוטטות בכל הארץ האמינו לעדים לקיום העולם והנה אם יעמדו עדים נגד הראשונים איפשר שיהיו מאלו או מוכחשים או זוממים ורצוני מוכחשים ד"מ שאומרים השניים ביום פלוני היה עמנו פלוני ואיך הרג שאפשר הרג בבקר או בערב ולא ראוהו אבל אם אמרו לא היה בעיר זו ביום פלוני כלל ודאי זוממים הם וכן הוא בדברי קבלה אם מופת שלם בתנאיו יהיה נגד הקבלה תתבטל בלי ספק אבל לא תתבטל מכח טענות וראיות נצוחיות וכבר ראית מה שכתב הרב המורה שאילו היה מביא ארסטוט' מופתים מוחלטים על הקדמות שהיה מחזיק בדעתו והיה יכול לבאר פשוטי התורה ולישבם כמו שעשה בענין הגשמות אלא שהוא לא הביא מופת באמת וכן דברי המתעקשים בענין הנפש השכלי' בראיות שונות אין שום א' מהן מופתית שהרי הדעות שונות במהותה וכל אחד חושב שידיעתו מופתית וזה נמנע שהאמת אחת היא לא תתחלף. עכ"ל

By my life, the sages of Israel did not do well to abandon their opinion and accept that of the gentiles regarding the sphere being fixed and the stars revolving; for in our times, most scholars have invalidated what they accepted and have chosen what they rejected….

If [empirically proven] knowledge contradicts a [tradition-based] article of faith, that article of faith is negated. But if thought [i.e., abstract analysis without empirical proof] implies the negation of an article of faith, it is not the case that the article of faith is disproven.

[Translation by HWMNBN.]

(Reference from Joseph Davis, Yom-Tov Lipmann Heller: Portrait of a Seventeenth-Century Rabbi, p. 169, fn. 38.)

iii. Elim, Gevurot Hashem, Madrega 8 (p. 299) (belongs to III-B-2): Although R. Delmedigo here is citing someone else’s view, he seems to accept the premise that Chazal conceded to the gentile sages about an astronomical question. Note that he seems to adopt this view as his own in the passage quoted above (Elim, pp. 86-89). Note also his apparent comfort with rejecting traditional Torah science if it is negated by compelling empirical evidence.

יש"ר מקנדיה (ר' יוסף שלמה דלמדיגו), אילם, גבורות ה', מדרגה ח (אדעסא: מ.א. בעלינסאן, תרכ"ז); ז"ל

ואולם אחרים יחשבו שהככבים מתנועעים בסבוב בלי גלגלים ולפי דעתם לא טוב עשו חכמי ישראל שהודו לחכמי א"ה שמזלות קבועים וגלגלים חוזרים שאולי דעתם הראשון היה מקובל מהנביאים ולא היה להם לעזוב המקורים בשביל המסבירים ומטעימים כל זמן שאינם מקיימים דבריהם במופתים ברורים. עכ"ל

Others think that the stars revolve without spheres. According to them, Chazal should not have conceded to the gentile sages that the stars are fixed and the spheres rotate, for perhaps their original view had been received from the prophets; they should not have abandoned the [ancient] sources in favour of those who [explain and theorize?] as long as [these latter] did not justify their statements with clear-cut empirical evidence.

[Translation by DES.]

(Reference from Rabbi Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:8, p. 21.)