R. Frizenhoizen (1758-1828; Austria-Hungary?), in his book Mosedot Tevel (Vienna 1820 ed., pp. 23a-b) quotes his teachers R. Adler (1741-1800; Germany) and R. Horowitz (1731-1805; Poland-Germany) as saying that various kabbalists who described the physical universe according to the Ptolemaic astronomical model simply borrowed the model from the works on astronomy available to them, as they had no independent tradition about the structure and movements of the celestial bodies. R. Frizenhoizen goes on to say that had these kabbalists been aware of the Copernican model, they would certainly have adopted it instead.
מוסדות תבל (ר' דוד הכהן מפריזנהויזן), שמביא דברי ר' פנחס הורוויץ ור' נתן אדלר, עמודים כג.-כג: (וינא: אנטאן שטרויס, 1820); ז"ל
עוד אמרו חכמי הקדם, כי הגלגלים והכוכבים הקבועים בהם הם גשם וחומר חמישי, זולת הארבע יסודות אשר הארץ וצאצאי' מורכבת מהם. כי לא יתכן בעיניהם היות הגופים האלה (אשר הרים ד' אותם והגביהם למעלה למעלה, ונשא אותם בשמי מרום), גם המה מיסודות וגשמיים שפלים כארבע יסודות אש רוח מים ועפר, ואף גם חלק להם ד' כח וממשלה לשלוט בתחתונים ע"פ דברו וגזרת חכמתו העליונה יתברך ותתעלה, ולסבה הזאת אמרו ג"כ, כי דעת ותבונה נתן בהם להכיר את בוראם ולעשות רצון קונם. ולאחרונים דעת אחרת בענינים האלה, ואיך שיהי' עלינו בית ישראל בפרט וכל שאר המון בני אדם בכלל, לשבח ולהלל לאדון הכל אשר יוצרם, ברוב תהלות ותשבחות על כל הטוב המגיע לאדם ע"י השמש והירח. ומלבד כל זה על גודל הדעת והתבונה אשר חלק מחכמתו לבני אדם לדעת את כל אלה, לשער את מרחקם. ולחשוב במלאכת מחשבת את מהלכם לידע בכל עת מעמדם ומצבם, ולחקור ולכוון מדת גדלם. מי האמין לשמועה כזאת, אדם רגב מרגבי האדמה קרוץ מחומר וטפה סרוחה השב להיות עפר רמה ותולעה, יעלה במזימת מחקרתו עד רום שמי שמים; איש אשר כל ימי חייו שבעים שנה, ידבר נפלאות על גרמיים רחוקות ממנו מאוד עד אשר אם יגביה עוף בכנפי נשרים, גם באלף אלפים ורבוא רבבות שנים לא ישיגם, אם לא מצא חן בעיני יוצרו לחננהו בחלק אלקי ממעל נפש משכלת אשר ממקום קודש קדשים מחצבו. אך אתה הקורא נעים! אם נפלאות נפלאת בשמעך הדברים היקרים אשר חקרו הקדמונים בעומק לבבם, תשתומם על המראה ואזנך לא תשבע לשמוע החדשות אשר חדשו, והנסתרות אשר נגלו לאחרונים בענינים האלה. יקרים הם מפז ומפנינים, מתוק מדבש ונופת צופים אמריהם, כל איש חכם לב וכל חיך נעימות טועם, ימצא מרגוע לנפשו בשמעו אמרי פי ויאמר צדקת בדברך תזכה בשפטך. ואם אמנם ראיתי בקצת ספרי הקבלה כשציירו צורת ארבע העולמות אבי"ע, הלכו בדרך בטלמיו"ס לצור עולם העשי', אין ספק אתי, כי לא היתה זאת להם ע"פ הקבלה כשאר דבריהם, רק כאשר רצו גדולי מחברי ספרים ההם לצור העולמות אבי"ע, ולא מצאו בעולם העשי' דרך אחר זולת דעת בטלמיו"ס וכמ"ש הרמב"ם ז"ל גם הוא דעת חכם ההוא, תפסו גם הם את דעתו והלכו בעקבותיו, עם שתכונת בנין ההוא איננו מחלק הקבלה. וכן שמעתי מפה הרב הגאון המפורסם המקובל מו"ה פנחס הורוויץ זצ"ל ומאת הגאון המפורסם ומקובל מו"ה נתן אדליר זצ"ל, כי אלה הציורים אינם מקובלים איש מפה איש, רק לקוחים מספרי התכונה. וכן ראיתי בספר גנת אגוז דפוס זאלקווי שנת תקל"ג בחלק שני דף מ"ז ע"א, כי מה שכתב שם מענין ממשלת המזלות והככבי לכת את הכל לקח מספרי התכונה ע"ש. ואלו הי' נודע להם בימיהם דעת חכמי זמננו בתכונת בנין העולם, גם הם תפסו את דרכם ויעזבו דרך בטלמיו"ס ויסכימו עם חכמי זמננו, להיות דבר הזה אינו מעלה ואינו מוריד בענין הקבלה. עכ"ל
(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 8:12, p. 45.)
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment