Avoda Zara 27b-28a

Various amoraim, including Rabbi Yochanan and Abayei, relied on non-Jews for medical knowledge and treatment:

עבודה זרה כז:-כח. (ש"ס ווילנא); ז"ל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר ר"י כל מכה של חלל אין מתרפאין מהן מאי בינייהו איכא בינייהו גב היד וגב הרגל דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי ומחללין עליה את השבת מהיכן מכה של חלל פירש רבי אמי מן השפה ולפנים בעי רבי אליעזר ככי ושיני מאי כיון דאקושי נינהו כמכה דבראי דמו או דילמא כיון דגואי קיימי כמכה של חלל דמו אמר אביי ת"ש החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ חושש הוא דלא הא כאיב ליה טובא שפיר דמי דלמא תנא היכא דכאיב ליה טובא חושש נמי קרי ליה ת"ש רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא א"ל למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא והאיכא חילול השם דגלי לה מעיקרא אלמא כמכה של חלל דמיא אמר רב נחמן בר יצחק שאני צפדינא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים מאי סימניה רמי מידי בי ככי ומייתי דמא מבי דרי ממאי הוי מקרירי קרירי דחיטי ומחמימי חמימי דשערי ומשיורי כסא דהרסנא מאי עבדא ליה א"ר אחא בריה דרבא מי שאור ושמן זית ומלח ומר בר רב אשי אמר משחא דאווזא בגדפא דאווזא אמר אביי אנא עבדי כולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלנהו אמרא חדתא ודביק ביה דדרי עבדי הכי ואיתסאי ורבי יוחנן היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן אדם חשוב שאני והא רבי אבהו דאדם חשוב הוה ורמא ליה יעקב מינאה סמא אשקיה ואי לא רבי אמי ורבי אסי דלחכוהו לשקיה פסקיה לשקיה דרבי יוחנן רופא מומחה הוה דרבי אבהו נמי רופא מומחה הוה שאני רבי אבהו דמוקמי ביה מיני בנפשייהו תמות נפשי עם פלשתים ... עכ"ל

Said Rabba b. Bar Hanah in the name of R. Johanan: Any sore for which the Sabbath may be profaned should not be healed by a heathen. Others report that Rabba b. Bar Hanah said: Any internal sore should not be healed by them. Wherein do these versions differ? - They differ in the case of a swelling of the hand or a swelling of the foot. For R. Adda b. Mattena said in the name of Rab: A swelling of the hand or a swelling of the foot is to be regarded as [serious as] an internal sore, and the Sabbath may be profaned for it. Said R. Zutra b. Tobiah in the name of Rab: Any sore which requires [medical] opinion justifies the profanation of the Sabbath. R. Shaman b. Abba said in the name of R. Johanan: The inflammatory fever is to be regarded as an internal sore for which the Sabbath may be profaned. Which sore is to be termed internal? R. Ammi explained: [Such as are] on the lip and inward. R. Eleazar asked: How about the gums and the teeth: should they, being hard, be regarded as external; or do we say that, since they are placed within [the mouth], they are to be regarded as internal? - Said Abaye: Come and hear: One who is troubled with his teeth must not rinse them with vinegar [on the Sabbath]. [Which means that] if he is only 'troubled' he must not [rinse them] but if they hurt him very much it is proper [for him to do it]! - Probably this Tanna would call 'being troubled' even if they hurt very much. Then come and hear this: R. Johanan was troubled with scurvy [on his gums] and he went to a certain [heathen] lady who attended to him on the Thursday and the Friday. Said he: What about to morrow? She replied: You will not need [the treatment]. But what if I do need it? he asked. She replied: Swear unto me that you will not reveal [the remedy]. Said he: I swear, to the God of Israel I will not reveal it. She then divulged it to him and on the morrow he referred to it in the course of lecturing. But did he not swear unto her? - He swore: 'To the God of Israel I will not reveal it,' [implying that] I may reveal it to His people Israel. But is this not a profanation of the Name? He mentioned [that proviso] to her originally. Now is it not evident then that a sore on the gum is regarded as an internal sore? - Said R. Nahman b. Isaac: Scurvy is different, because though starting in the mouth it extends to the intestines. What is its symptom? - If he places anything between his teeth, blood comes from the gums. What brings it on? - The chill of cold wheat-food and the heat of hot barley-food, also the remnant of fish-hash and flour. What did she apply to it? - Said R. Aha the son of Raba: Leaven-water with olive oil and salt. Mar son of R. Ashi said: Geese-fat smeared with a goose-quill. Said Abaye: I did all this but was not cured, until a certain Arab told me to get seeds of an olive not one third ripe and burn them on a new spade and spread [the ashes] on the gums; which I did and was cured. But how came R. Johanan to act as he did: had not Rabba b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: Any sore for which the Sabbath may be profaned should not be healed by a heathen? - It is different with a distinguished man [such as R. Johanan was; as the heathen would be afraid to commit any foul play]. What about R. Abbahu, who too was a distinguished man, yet Jacob the Min prepared for him a medicine for his leg, and were it not for R. Ammi and R. Asi who licked his leg, he would have cut his leg off? - The one [who attended] R. Johanan was an expert physician. - So too was that of R. Abbahu, an expert physician! - It was different in the case of R. Abbahu, for Minim adopt the attitude of let me die with the Philistines. [translation by A. Mishcon in The Babylonian Talmud, Rabbi Dr. I. Epstein, ed., Seder Nezikin Vol. VII (`Abodah Zarah-Horayoth), London: Soncino, 1935]

(Reference from Rabbi Gil Student, "The Approach of the Talmudic Sages to Science," at http://www.aishdas.org/toratemet/en_method.html.)