Chavot Ya'ir

(Rabbi Yair Chaim Bacharach; 1638-1702; Germany):

i. She'eilot Uteshuvot Chavot Ya'ir #210:

שו"ת חוות יאיר סימן רי (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

וראיתי בקיצור עולם התיקון למהר"ר יש"ר הנ"ל והוא בכרך חיבוריו דנ"ו ע"ב וז"ל החכם הקורדווירי מדבר בעולם התהו ושם צ"ל בחינות אבל החכם האשכנזי (ר"ל האר"י) מדבר בעולם התיקון ושם נופל הלשון בפועל וכו' נראה שהרגיש ענין לשון בחינות שכתב בספ"ר במקומות אין מספר ומ"מ לא זכר מ"ש שבקצת מקומות יתכן ובקצתם לא ומה שמחלק בין עולם התהו לעולם התיקון היא גופה פליאה דעת ממנה /ממני/ נשגבה לא אוכל לה ולולי דמיסתפינא אמינא על הגאון בעל הספר כמ"ש רבינו נסים על ה"ה הרמב"ן ביותר מדאי תקע וכו' במקומות שמעורר ומדקדק ומקשה והדר מפרק מדעתי' דנפשיה (וסעד לדבר מ"ש בהקדמת ספר הקדוש עץ החיים הביאו קדושת א"א הגז"ל) דאין דברים העומדים בסתרי סתרים וגנזי גנזים דומים לדברי ש"ס שניתן לתרץ מדעתינו מה שנתקשה לנו בהם הן מצד הדבר בעצמו או מצד סתירת הדבר מיני' וביה או ממאמר למאמר כי מסור לחכמי הדור ואינו דבר כזב במציאות בהבנת כוונת האומר וכן בשאר חכמות לבד מתכונה מש"כ במציאות עליון נורא מרום וקדוש שאף הטעות הקטן לגדול יחשב כמ"ש במ"נ ח"א פל"ו (ומצד הפלגת רוממותו והעלמו וקדושתו פגם הטועה גדול מהחוקר בחכמת התכונה גם מצד שאין בנמצא כולי האי סתירת מאמרים בחכם אחר מיני' וביה אף שבשאר דברים הצד שוה בהם שהוא טעות במציאות ומעט מזעיר מוסכם מכל שלא יהיה בו מחלוקת [עי' תשובה רי"ט] וכארז"ל שנחלקו ח"י עם חכמי א"ה בגלגל קבוע וכו' ועי' במ"נ ח"ב ספ"ה ופ"ט ונחלקו התנאים במהלך החמה בלילה אם למעלה מכיפת הרקיע או למטה מהארץ ועי' בסוגיית הש"ס במס' פסחים וב"ב והנה לפי דעת רוב התוכניי' שגלגל עליון שעל גלגל הכוכבים הוא הסובב בכל יום ממזרח למערב והוא בכחו מקיף כל גלגלי' שבתוכו והכוכבים ומזלות ובכללם גלגל חמה ועצם מהלך החמה בגלגלה הולכות ממערב למזרח וא"א לבאר קושיות וספיקות שיולדו מזה מיומא אריכא וקטינא וראוי שגם הלבנה והכוכבים יסבבו בכל לילה במהירות וממזרח למערב ותילי תילי' מבוכות כאלה)....  עכ"ל

Hidden and obscure matters [i.e., Kabbalah] are not like the statements of the Talmud.  In the case of the Talmud, we can use our intellects to resolve a matter we find difficult – be it a statement we find difficult in and of itself, or one with an internal contradiction, or a contradiction between two statements; for the Talmud was given to the sages of subsequent generations [to interpret]....  The same is true of all other fields of wisdom, with the exception of astronomy.  This is not, however, true of [the study of] the great, exalted, awesome and holy reality [Kabbalah], in which even a small error is considered great, as is written in The Guide for the Perplexed, Part I, Chapter 36.  (The blemish of one who errs in the study of Kabbalah is greater than that of one who investigates astronomy [and errs], because of [Kabbalah's] superlative exaltedness, hiddenness and holiness, and also because there are not, [in the literature of astronomy,] so many instances where someone contradicts what he himself has said in a different statement; although the common denominator [of Kabbalah and astronomy] is that [contradictions between different people reflect one party's] mistaken understanding of the reality, and almost nothing is entirely agreed upon and not subject to dispute, as per the dispute between the Jewish and gentile sages regarding whether the sphere is fixed and the stars move, or the sphere moves and the stars are fixed [in it] ([on this point,] see The Guide for the Perplexed Part II, the end of Chapter [8] and Chapter 9, [where Rambam cites the dispute and says that the knowledge of astronomy in Talmudic times was incomplete]), and the Tannaic dispute over whether the sun, at night, travels above the covering of the sky or below the earth (see the Talmudic discussions in Pesachim [94b] and Bava Batra [25a-b]).  [translation by HWMNBN]

Thanks to RBP and YB for their assistance.

ii. She'eilot Uteshuvot Chavot Ya'ir #234 (belongs to III-A-3.  This source is comparatively weak.  For this reason, I have left it untranslated, and have listed Chavot Ya'ir under III-B-1):

שו"ת חוות יאיר סימן רלד (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל

[ואפילו רפואות טבעיות שזכרו רז"ל בש"ס בכמה דוכתי הם רחוקים מן השכל ומן הסברא ומצאתי מהם בפרק שמונה שרצים ק"ט ע"ב שזכרו מי רגלים בני מ' יום ברזינא לזיבורא ריבעא לעקרבא וזה צ"ע איך נושא אחד יפעול שני הפכים כי זבורא ועקרבא הם שני הפכים כדרז"ל בפ"ק דחגיגה על רעות רבות וצרות ובפ"ב דע"ז חמימא לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופי סכנת' סוף דף כ"ח ע"ש תוס' ואיך יתכן שדבר אחד בעצמו מלא כוס אחד יקרר החמימות ואם ישתה עוד כוס ממנו יחמם הקרירות ע"ש בגמ' דשבת ק"י ע"א על לגימה מורכבת מחטים וכרכום ומלח וכמון דקמיט מרפי ליה ודרפי מקמיט ליה (ושאלתי דבר זה מאיש מסויים סבר הייתי שיהיה ברוחו פי שנים ובכחו להשיב בטבעי וגם בתלמודי והשיב מה שהשיב כפי השגתו וידיעתו ועיכב בידי שלא להדפיס דבריו) ואיך יתכן שיפעל גשם מורכב טבעי דבר והיפוכו. ולעד"ן דאפשר לקיים דרז"ל שאין כוונתם שאותן דברים יפעלו מצד עצמם לבד רק ע"י תערובות דברים ההם במיני סמים ואבקת רוכל אחרים וע"י אותן הסמים ותערובתן ובישולם יחד יכול להיות שישתנו פעולת הדברים שזכרו רז"ל מדבר להיפוכו ומצאתי ראיה לזה מספר הקנין /הקנון/ לאבן סינה.  ובכה"ג ארז"ל בפא"מ מ"ט ע"א שריאה מאירה עינים ומסיק שר"ל ע"י סמנין ובלה"נ א"א להשתמש ברפואות שזכרו רז"ל הן מצד העדר ידיעת כמותן ותשמישו הן מצד דנשתנו הדורות והטבעיי' כמ"ש התוס' והפוסקים בכמה דוכתא לדינא גבי יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין וגבי חולבת בדין בכורה.  ולענין בריאות גבי כוורא סמוך לסריא מעלי כמ"ש התוס' ספ"ק דמ"ק בכלל רפואות דש"ס. וכתבו דנשתנו הרפואות.  ומ"מ צ"ע דנהי די"ל דנשתנה מכח דירדה חולשה לעולם וכח אנשים מתמעט והולך +/צל"ח/ ע' מהרש"א שבת כ"ה דאמרי' בעלמא דירדה חולשא לעולם, וע' חולין פ"ד, ועשו"ת מהרי"ק שורש קע"ג במ"ש שאז היו קלין וחזקי הטבע לילך במרוצה יותר.+ מ"מ בענין שאין לומר סברא זו מהיכי תתי ישתנה.  וגם בדבר חולשת כח בני אדם שאלתי פי רופא מומחה ולמדן מופלג אשר הרצותי דבריי אליו איך יכתבו מתוך ספרי רפואות הישני' רפואות מורכבות במדה ובמשקל לדורות תשי כח הללו והשיב לי כי באמת לרופא מומחה ומובהק חרפה היא וקלון לעשות כך ומ"מ אין כאן קושיא כי בערך חולשה מקבל הרפואה מכחו כך חולשת כח העשבים והשרשים והפרחים וב"ח והדומים וסגולתן כי האדם ניזון וחי מהם וכח עולם הקטן נתלה בגדול.]  עכ"ל

(Reference from Levi, The Science in Torah, p. 120.)