(Rabbi Avraham Kohen Pimentel; Netherlands; ?-1697), Sefer Mevo Hashemesh, Chap. 10, ppg. beginning "Venir'eh li shemishetishka hachamah":
ר' אברהם כהן פימינטיל, מנחת כהן, מאמר ראשון – ספר מבוא השמש, פרק י (ירושלים: לעמבערג, תשל"ה); ז"ל
...
ונ"ל שמשתשקע החמה שאמר רבי יהודה שממנה מתחיל זמן בין השמשות אינו דוחק כלל לפרשו על סוף שקיעתה בעובי הרקיע כמו שפירש ר"ת ז"ל. ואף שלפי האמת אין השמש מהלך בלילה על כפת הרקיע ואם כן אינו נכנס בערב בעביו מ"מ אנו באים לפרש דברי רבי יהודה והנה מוכח מדבריו בהדיא שהוא סובר כדעת חכמי ישראל שהשמש נכנס בערב בעובי הרקיע וכמו שאמר (על הזמן שמעלות השחר עד הנץ החמה ומן השקיעה עד צאת הכוכבים) נמצא עביו של רקיע אחד מעשרה ביום. א"כ נראה בבירור מדברים אלו שסובר רבי יהודה שהשמש נכנס בערב בעובי הרקיע ולפ"ז בהכרח יש לשמש לפי דעת זאת שקיעה שנית והוא כשגמר לעבור כל עובי הרקיע. וא"כ מה דוחק יש לפרש משתשקע החמה דרבי יהודה שממנה מתחיל זמן בין השמשות על סוף שקיעתה בעובי הרקיע כיון שסובר שהשמש מהלך בו מן השקיעה עד צאת שנים כוכבים בינוניים ושמכח הסתירה שיש בדבריו בשיעור זמן בין השמשות נראה בבירור שאי אפשר לפרשו על תחילת שקיעה דהיינו כששוקעת תחת האופק ומתחלת ליכנס בעובי הרקיע לפי סברתו. ועוד משום שדעת רז"ל היא שעד צאת הכוכבים יום גמור הוא (או עד זמן בין השמשות שנראים כבר שנים כוכבים) וסוברים שהזמן שהשמש מהלך בעובי הרקיע הוא יום גמור כפי התורה כמו כשמהלך תחת כפת הרקיע ואינו נקרא לילה אלא כשמהלך על הכפה דהיינו משעת צאת הכוכבים עד עלות השחר והכתוב מסייעם שקרא יום מעלות השחר עד צאת הכוכבים וכן מה שאמר ויקרא אל[ה]ים לאור יום ומעלות השחר עד צאת הכוכבים יש אור בעולם וא"כ עובי הרקיע חשוב מן היום וכמו שאמרו בירושלמי עביו של רקיע נתון ליום בין בערבית בין בשחרית. וא"כ בעבור טענות אלו נראה שמה שאמר רבי יהודה שמשתשקע החמה מתחיל זמן בין השמשות שלא היתה כוונתו על שקיעת החמה תחת האופק כשנעלמת מן העין אלא על סוף שקיעתה בעובי הרקיע וכל שכן שלשון משתשקע החמה משמע ששקעה כבר וכמו שכתב ר"ת ז"ל. ואין להקשות שאם לפי האמת אין השמש נכנס בעובי הרקיע ואין שם סוף שקיעה איך אנו מפרשים משתשקע על סוף שקיעתה בעובי הרקיע שהרי הוכחנו שרבי יהודה היה סובר כן ולפי דעתו זאת כתב משתשקע החמה וכוונתו על סוף שקיעתה בעובי הרקיע ומ"מ אף שאין שם סוף שקיעה אנו יודעים התחל' זמן בין השמשות ממה שאמרו בגמרא שהוא ג' רבעי מיל סמוך ליציאת הכוכבים [כפי פירוש רבה וכפי פירוש רב יוסף הוא שני שלישי מיל] ואם כן קודם זה יום גמור הוא. וכיון שמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים יש שיעור ד' מילין כמו שאמר רבי יהודה בפסחים וכמו שנראה לחוש אנו יודעים ששיעור שלשה מילין ורביע אחר השקיעה הוא יום גמור והשאר שהם שלשה רבעי מיל הוא זמן בין השמשות. ולכן אין לעשות זמן בין השמשות משקיעת החמה ואילך מפני שאמר רבי יהודה שמשתשקע החמה מתחיל זמן זה כיון שאנו יודעים בבירור שלא היתה כוונתו על שעת שקיעת החמה תחת האופק אלא על השקיעה השנית בעבור הטעמים שאמרתי למעלה. ואף שלפי האמת אין השמש נכנס בעובי הרקיע ואין שם שקיעה שנית מ"מ דינו של רבי יהודה הוא אמת ונקטינן כוותיה לעשות זמן בין השמשות שיעור שלשה רבעי מיל קודם שעת יציאת שלשה כוכבים ביניניים והזמן הנשאר עד השקיעה נחשוב ליום גמור דהיינו שיעור שלשה מילין ורביע וכמו שכתבתי. וזהו הכלל העולה מפירושו של ר"ת בין שהשמש יכנס בעובי הרקיע או ישקע תחת הארץ ואין זה מעלה ומוריד לענין זה הדין וכמו שביארנו. והראיה שהרב המגיד עם היותו חכם גדול בחכמת התכונה ושידע שאין השמש מהלך בלילה על כפת הרקיע ואינו נכנס בערב בעביו עם כל זה הסכים לפירושו של ר"ת וכתב שכן הדברים נראים ולא הוקשה לו שאין פירוש זה מסכים עם המציאות אלא ודאי אין דוחק בזה משום שרבי יהודה כתב זה הלשון לפי סברתו ומכל מקום דינו אמת וכמו שפירשתי למעלה וזה נראה לי יציב ונכון בפירוש דברי רבי יהודה: ... עכ"ל
It seems to me that there is nothing forced in interpreting the words "from sunset" – which Rabbi Yehudah uses to describe the beginning of the period of bein hashemashot – as referring to the moment when the sun disappears in its entirety below the horizon.... Even though the truth is that the sun does not travel above the covering of the firmament at night, and hence it does not enter into [the firmament's] thickness in the evening, our purpose is to explain the words of Rabbi Yehudah, and it is clear from his words that he shares the opinion of the sages of Israel [as recorded on Pesachim 94b] that the sun enters into the firmament's thickness [see above], as he said (regarding the time between dawn and sunrise and between sunset and the appearance of the stars), "Thus the thickness of the firmament is one-tenth of the day." [translation by HWMNBN]
(Reference from Levi, Facing Current Challenges, Chap. 33, fn. 33)
2 comments:
Not sure if the comments are being monitored, but there is a mistranslation here that affects the meaning of the passage.
It seems to me that there is nothing forced in interpreting the words "from sunset" – which Rabbi Yehudah uses to describe the beginning of the period of bein hashemashot – as referring to the moment when the sun disappears in its entirety below the horizon....
This should be something like the following:
It seems to me that there is nothing forced in interpreting the words "from sunset" – which Rabbi Yehudah uses to describe the beginning of the period of bein hashemashot – as referring to end if its setting (or sinking) into the thickness of the firmament....
The idea here is that even though there is no firmament, it is OK to interpret R. Yehudah's statement as referring to the firmament, since he believed in it.
You're right. Thank you for the correction. I need to change it in a few different places all at once, so it may take me a few days to fix it.
This was one of the earliest sources that I translated. As you can see, my disclaimer in Section I-D-2 was well warranted.
Post a Comment