Levush

(Rabbi Mordechai Yaffe; 1535-1612; Bohemia-Poland), Levush Hachur, Orach Chaim 455:1-2. The Levush assigns halachic validity to Rabbi Eliezer of Metz's view that the sun travels below the earth at night, which is described in Sefer Yere'im and elsewhere as being in consonance with the view of the gentile sages in their dispute (Pesachim 94b) with Chazal. Compare the opinion of Rabbi Eliezer of Metz (Sefer Yere'im #52), above (III-B-1).

לבוש החור (ר' מרדכי יפה), אורח חיים סימן תנה, סעיפים א-ב (ירושלים: זכרון אהרן, תש"ס); ז"ל

א אין לשין אלא במים צוננים כדי שלא יתחמם העיסה ויבא לידי חימוץ, ונחלקו רבותינו ז"ל בזמן שאיבתן, יש בהם שאומרים שמעיינות יומי ניסן הם רותחים בין ביום בין בלילה, מפני שהחמה הולכת באותו הזמן בשיפולי הרקיע סמוך לארץ ומרתיחה המעיינות בין ביום ובין בלילה, ולכך סוברים שמותר לשואבן אימתי שירצה בין ביום ובין בלילה, אלא שצריך לשהות אותן בכלי עד שיצטננו, ושיערו חז"ל שבי"ב שעות הם מצטננים, ולכך צריך להשהותן בכלי מששאבן י"ב שעות, ואח"כ יכול ללוש עמהם. ויש מהם שאומרים שאין המעיינות רותחים ביומי ניסן אלא בלילה כשהחמה הולכת תחת הארץ ומרתיחה המעיינות כל הלילה, ואח"כ ביום הם חוזרין ומצטננים, ולפי דעה זו על כל פנים אסור לשואבן בלילה בין בתחלה בין בסופה, שמיד שתבא השמש תחת הארץ הם מתחממים, וגם ביום יש אומרים שצריכים להיות מחוברים בקרקע כל היום כדי שיצטננו, ואם שאבן באמצע היום אסור ללוש בהם לעולם שאין מתקררין אלא בקרקע כל היום, לכך לא ישאבן אלא עם שקיעת החמה, ואז מותרין ללוש בהם מיד שכבר נתקררו בקרקע כל היום. וכן יש אומרים שכששאבן בלילה שכבר הם נרתחו מן השמש שתחת הארץ, אסורין לעולם, שאינם מתקררין לעולם כשהם בתלוש. ויש מהם שאמרו כששאבו בו ביום מתקררין הם בשהיית אותו היום וכל הלילה שלאחריו, וכן כששואבן בלילה צריך להשהותן כל אותה הלילה, וכל היום וכל הלילה שלאחריה, שלעולם צריכין להיות בתלוש לינת לילה שלימה, אם לא שאבן בין השמשות, אבל אם שאבן בין השמשות גם בעל סברא זו מודה שמותרין מיד, שכבר נתקררו בקרקע כל אותו היום שלפני השאיבה. ויש אומרים שגם כששאבן בין השמשות צריכין להלינן כל הלילה שמיד שמתחלת החמה לשקוע המים מתחממין, ואפילו קודם עמוד השחר אסור לאפות בהם, ואוסרים אפילו בדיעבד המצות האפויות שאפו מהם קודם עמוד השחר, דשמא סוף הלילה גורם הצינון. הלכך לצאת ידי כל הדיעות, נוהגים לשאוב אותן בין השמשות ומלינין אותן כל הלילה עד הבוקר, ואח"כ לשין בה, ואין חילוק בין מי נהרות ובורות ומעיינות, כולם דינם שוה לשאבן בין השמשות, ולא קודם לכן ולא אחרי כן, ומלינין אותן כל הלילה שהוא י"ב שעות, שבזה יצאו ידי כל הדיעות. ובאותה לילה שהוא מלין אותם, אם העת הוא חם ישימם במרתף שהוא קר, ואם העת הוא קר יניחם כל הלילה באויר, כי המרתף הוא חם, ולמחר ישכים ויכניסם לתוך הבית קודם שיזרח השמש, ואפילו ביום המעונן, דיומא דעיבא כולא שמשא הוא, לפיכך טוב הוא שלא יניחם בלילה תחת אויר הרקיע כדי שלא ישכח אותם למחר ויזרח עליהם החמה, אלא יניחם תחת התקרה. ואם יוליכם תחת האויר יש לכסותן. ויכול לשאוב בפעם אחת לימים הרבה, ולא חיישינן שמא יחזרו ויתחממו תוך הכלי כשישהא אותם ימים רבים מחמת זריחת החמה שהוא על הארץ כל היום, שכשהם בכלי תוך הבית אינם מתחממין מן השמש אלא א"כ תזרח השמש ותכה עליהם, ולכך יזהר כשמוליכין המים מן הבית או מן המרתף לבית שרוצה ללוש בו, שלא יוליכם מגולים תחת הרקיע, ואפילו ביום מעונן, כמו שאמרנו דיומא דעיבא כולא שמשא הוא, אבל בין השמשות כששאבן אין לחוש כשמוליכין מגולין, שאין כאן שמש על הארץ, וגם ביום אין לאוסרן אלא א"כ השהם והוליכן זמן מרובה מגולין תחת הרקיע, ובזמן מועט אין לחוש כל כך: הג"ה וע"ל סימן תנ"ט סעיף א': יש לשאוב מן הנהרות המושכים ולא מן הבארות, כי הנהרות קרים יותר, אבל כשהנהרות גדולות מהפשרת שלגים וגשמים, טוב יותר לשאוב מן הבארות, כי מי הפשרה ומי גשמים חמים יותר מן הבארות:

ב מים המכונסים בסיסטרנא והוא בנין העשוי בקרקע תחת המים וסביבותם כאילו הם מכונסים בכלי, יש אומרים שמותר ללוש בהם סמוך לשאיבתן מיד, שהרי אינם מרתיחים מחמת החמה המהלכת תחת הקרקע שהרי הבנין מפסיק ביניהם לקרקע, וגם אין החמה מכה עליהם, מ"מ אין להקל בדבר, אם לא בשעת הדחק, שעינינו רואות שהם חמין יותר בחורף משאר מים, וימי ניסן עדיין ימי החורף חשיבי: עכ"ל

1. One may knead [matzah dough} only with cool water, so that the dough not become warm and rise. Our rabbis disputed when one ought to draw this water. Some say than during Nisan the springs are hot both during the day and at night, because at that time [of year] the sun travelsat the bottom of the sky, near the earth, and heats the springs both during the day and at night. They therefore believe that one may draw the water whenever one wishes, day or night, but one must then let it sit in a container until it cools. [They understand that] Chazal determined that water cools within a span of 12 hours, and therefore after drawing the water one must let it cool in a container for 12 hours, after which period one may use it. Others say that during Nisan springs are hot only at night – when the sun travels beneath the earth and heats the springs all night; during the day they cool off again. According to this view, it is certainly forbidden to draw the water at night – whether at the beginning or at the end of it – for as soon as the sun arrives beneath the earth the springs heat up; some go so far as to say that the water must be connected to the ground all day in order to cool, and that if one draws in the middle of the day, the water may never be used for matzah kneading, for the water cools only by being connected to the ground for the entire day. [They hold] one should therefore draw the water only at sunset, in which case one may knead with it immediately, for it has already spent all day cooling in[/on] the ground. Similarly, some say that if the water is drawn at night, in which case it has already been heated by the sun (which is below the earth), the water is forbidden [to knead matzah with] forever, for the water never cools [properly] when detached from the earth. Some of them said that when the water is drawn during the day, it cools over the course of [the remainder of] that day plus the following night, and similarly, when drawn at night, one must wait the rest of that night plus the day and night following, because the water must always spend a complete night detached from the ground – unless it was drawn during twilight ("bein hashemashot"); but if it was drawn during twilight, the author of this opinion, too, agrees that one may use it immediately, because it has already spent the entire day prior to the drawing being cooled. But some say that even if it was drawn during twilight one must leave it all night, because as soon as the sun begins to set the water heats up; and [they hold] one may not bake with such water even [shortly] before dawn, [and so stringent are they in this matter] that if matzah was baked with such water before dawn, they say it is prohibited under all circumstances, because [they fear that] perhaps the end of the night is what brings about the cooling. Therefore, to satisfy all the opinions, our custom is to draw the water at twilight and to let it sit [(drawn)] that entire night, until morning, after which time we knead with it. ...

2. Some say one may knead with water gathered in a cistern ... immediately after drawing it, because it is not heated by the sun [when it] travels beneath the earth (since the [cistern's] structure is a barrier between the water and the earth), and, also, because the sun does not shine on the water. Nevertheless, one should not be lenient in this matter – except in a difficult situation – because we can see with our own eyes that during the winter, [cistern] water is hotter than other water; and Nisan is considered still part of the winter. [translation by HWMNBN]