Rabbi Chaim Sitehon

(author of Eretz Chaim; 1871-1916; Israel), Eretz Chaim, Orach Chaim 261:2. Rabbi Sitehon quotes the view of Maharam Alashkar and others that Rabbeinu Tam's definition of night is invalid because it is based on the Talmudic passages reflecting the astronomical model that the Jewish sages at one time subscribed to but later rejected in favour of the gentile sages' model. He quotes those who maintain that Rabbeinu Tam's view is still valid, because the definition of night is not based on the rejected astronomical model. He does not question that the Jewish sages rejected their model.

ר' חיים סתהון, ספר ארץ חיים, אורח חיים סימן רסא, ב (ירושלים: מכון הכתב, תש"ן); ז"ל

וזמן תוספת מחול על הקודש הוא מתחילה השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא שלשה מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף וכו' ושיעור זמן בין השמשות הוא שלשה רביעי מיל שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה. וכתב מור"ם לעיל סעיף א' דשיעור מיל הוא שמונה עשר דקים וכמ"ש מר"ן ז"ל לקמן סימן תנ"ט סעיף ב' וביו"ד סימן ס"ט סעיף וא"ו. ונמצא דשלשה מילין ורביע הם שמונה וחמישים דקים וחצי דק. ועלה סך הכל שעה וחומש שעה מתחילת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד הלילה וזו היא שיטת רבינו תם בספר הישר מסכת שבת אות קפ"א והובא בתוס' שבת דף ל"ה ע"ב ותוס' פסחים דף צ"ד ע"א ובהרא"ש ז"ל פ"ק דתענית וכמ"ש מרן ז"ל בב"י סימן זה ולקמן ריש סימן תקס"ב ע"ש ולקמן סימן תר"ח.

אך בתשו' מהר"מ אלשקר סימן צ"ו כתב דכיון דשיטת ר"ת איננה אלא לפי מה שהיו סוברים חכמי ישראל בפסחים דף צ"ד ע"ב ומאחר דחזרו בהם והודו לחכמי אוה"ע כדאיתא בפסחים שם ממילא אין קיום לשיטת ר"ת (וכן הקשה הלח"מ פ"ה מהלכות שבת הלכה ד' על ר"ת ונסתייע מענין מים שלנו דלקמן סימן תנ"ה) וכתב משם הגאונים רב שרירא ורב האי ז"ל בתשו' כת"י דזמן בין השמשות דהיינו שלשה רביעי מיל מתחיל תיכף מתחילת שקיעת החמה שאינה נראית עוד על הארץ ואח"כ הוא לילה גמור מכח ההיא דהודו חכמי ישראל לחכמי אוה"ע הנז"ל וכתב כי כן דעת רבינו נסים גאון ז"ל בתשו' כת"י וכן נראה דעת הרי"ף ז"ל וכו' וכן כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל בתשו' כת"י להדיא בבירור גמור ומסתמא כן היא דעת אביו הרמב"ם ז"ל וידוע דכל גלילות האלו אתריה דרבינו הרמב"ם ז"ל נינהו ואין נוטין מדבריו ימין ושמאל והכי נקטינן עש"ב והובא בקיצור בש"ך יו"ד סימן רס"ו סעיף ט' ס"ק י"א וכן פסק מהריק"ש בהגהותיו לאו"ח סימן זה גם גאון ירושלים הרלב"ח ז"ל בביאורו על הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק שני הלכה ט' כתב כי כן היא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וכו' (וכתב שם שצ"ל שאין אנו בקיאין בראית הכוכבים ע"ש ובתוס' ריש פסחים דף ב' ע"א ד"ה והא ובמהרש"א שם בפירוש שני) וכ"כ הרב מהר"א הלוי בעל גינת ורדים בתשובתו שהובא בתשו' מהר"י פראגי סימן מ"ו.

אך הרב מהר"י פראגי שם סימן מ"ז וסימן וא"ו. והרב מנחת כהן בקונטריס מבוא השמש. והפר"ח בקונטריס בי שמשא הנדפס בסוף ספר שמן למאור והרב מהר"ח אלפאנדרי בקונטריס קידושא דבי שמשא שחיבר פה עיה"ק צפת ת"ו הנדפס בסוף תשו' רב יוסף קצבי. והרב פתח הבית סימן ח' האריכו מאד לקיים שיטת רבינו תם. וכתב מהר"י פראגי בסימן מ"ז הנז"ל דף מ' ע"א ששמע מהגאון מהר"ח אבולעפיא הזקן (בן מורינו הרב המוסמך מהר"ר יעקב אבולעפיא ז"ל נכד מורינו מהר"י בי רב ותלמיד מורינו מהרימ"ט ז"ל עי' שה"ג מער"ג אות ח' סימן וא"ו אות יו"ד סימן ר"ב) שהדבר פשוט וברור כשיטת ר"ת אך לא ינהגו כן ע"ש.

והנה הפר"ח ז"ל הגם שבקונטריס הנז"ל קאים בשיטת ר"ת אך ממ"ש בפר"ח לקמן ריש סימן תרע"ב נראה דהדר ביה ע"ש (והמרדכי שהזכיר שם הוא בהגהות מרדכי דשבת סוף פרק שני) והרב נחפה בכסף ח"א בביאורו לתוס' הרא"ם דף קנ"ד ע"ג כתב דגם בעיה"ק ירושלים ת"ו אתריה דמרן ב"י ז"ל לא נהגו כוותיה בהך דפסק כשיטת ר"ת וכתב דבודאי שהוא מנהג קדום להתפשטות קבלת הוראות מרן ז"ל ולא קיבלנו עלינו הוראתו בפרט זה ע"ש (ועי' בכללים סימן ה' וסימן ב' ג' ד') גם בספרו גט מקושר בביאורו לתוס' הרא"ם דף ק"ח סוף ע"א כתב דלפי פסק מרן ז"ל כשיטת ר"ת נפק"מ קולא לענין ערב שבת שיוכל לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה שאינה נראית עוד על הארץ שיעור שלשה מילין ורביע כל עוד שלא הגיע התחלת שיעור בין השמשות שהוא שלשה רביעי מיל וכן נפק"מ חומרא לענין מוצאי שבת שלא יוכל להדליק הנר וכיוצא אלא עד אחר שיעבור שיעור ארבעה מילין משקיעת החמה שאינה נראית עוד על הארץ ולא נהגו כן אלא כשיטת הגאונים שהביא מהר"מ אלשקר סימן צ"ו כנז"ל ע"ש.

גם הרב פרי האדמה ח"ד פ"ה מהלכות שבת הלכה ך' והרב בתי כהונה ח"ב בחלק התשו' סימן ד' דף ט' ריש ע"א והברכ"י סימן זה אות א' ובמחזיק ברכה סימן זה אות ז' ובקונטריס אחרון אות ב' כתבו כי נוהגים כשיטת הגאונים הנז"ל וכן פסק בחידושי רז"ה בקונטריס ביהשמ"ש דף י"ט. וכן פסקו הגר"א ז"ל בביאור או"ח סימן זה ס"ק י"א ובביאור יו"ד סימן רס"ב סעיף ה' ובשנות אלי' על זרעים ריש ברכות והגאון ר"ז בעל התניא והש"ע בסידור תפילה שלו סדר הכנסת שבת והגאון מהר"י חבר מטיקטין בספרו סדר זמנים דביהשמ"ש מתחיל תיכף מתחילת שקיעת החמה שאינה נראית עוד על הארץ.

וכתב המנחת כהן הנז"ל מאמר שני פרק חמישי דראוי לשער זמן ביהשמ"ש לערך רביע שעה דהגם דשלשה רביעי מיל אינם אלא י"ג דקים וחצי דק כנז"ל מ"מ הא כתבו הטור והב"י לקמן סימן רצ"ג ובש"ע יו"ד סימן רס"ו סעיף ט' שצריך להשלים ביהשמ"ש דרבי יוסי דהיינו שיעור מ"ט אמה אחר השלמת שיעור שלשה רביעי מיל שעולה אלף ות"ק אמה כנז"ל ועולה בין הכל אלף ותקמ"ט אמה וזהו קרוב לרביע שעה ע"ש. גם המג"א סימן זה סק"ט ובסימן של"א סק"ב ולעיל סימן רל"ג סק"ג והרב בתי כהונה הנז"ל והמחזיק ברכה בקונטריס אחרון הנז"ל נקטו בלשונם שיעור רביע שעה בשיעור ביהשמ"ש.

וכתב הרב בית דוד או"ח סימן קכ"ו דאין לחוש לשיטת הר"א ממיץ (הובא בפוסקים הנז"ל ובב"ח ומג"א סימן זה סק"ט ולעיל סימן רל"ה סק"ג) דס"ל דשיעור ביהשמ"ש שהוא שלשה רביעי מיל הוא קודם שקיעת החמה הגם שעדין היא נראית על הארץ ותיכף לשקיה"ח נחשב לילה גמור וכו' אלא כל שעדין נראה שמש אפילו משהו בראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר הוי יום גמור ומונין מאותו היום כתינוק הנולד אז למולו בשמיני ואם נולד בעת שכבר לא נראה שמש כלל בשום דבר מונין להבא כדין נולד בין השמשות דמונין לו מהלילה ונימול לתשיעי שפסק מרן ז"ל ביו"ד סימן רס"ב סעיף ד' וסימן רס"ו סעיף ח' ואם היה בערב שבת נימול לעשירי כמ"ש בסימן רס"ו שם ובאו"ח סימן של"א סעיף ה'. וכתב הברכ"י או"ח סימן של"א אות ז' ובמחזיק ברכה שם אות ח' כי כן נוהגים בארץ ישראל וסיים במחזיק ברכה על זה כי כן מוכח מדברי רבו גאון ירושלים בספר גט מקושר דף ק"ח הנז"ל (שכתב דנוהגים בענין ביהשמ"ש כשיטת הגאונים שהביא מהר"מ אלשקר סימן צ"ו הנז"ל. ועי' פקודת אלעזר ח"ב דף פ"ז ריש ע"ד ודף צ' ע"ב ובספר וזרח השמש דף וא"ו ודף ט' ודף ל"ו ל"ח ובספר נברשת ח"ב דף מ"ה): עכ"ל

Maharam Alashkar writes in his responsum #96 that the opinion of Rabbeinu Tam is based only on what the Jewish sages originally thought [i.e., that the sun goes above the firmament at night], as recorded at Pesachim 94b; and that since they retracted and conceded to the gentile sages [who said that it travels below the earth at night], as is recorded in Pesachim ibid., Rabbeinu Tam's opinion is invalid. (The Lechem Mishneh asks the same question on Rabbeinu Tam in Hilchot Shabbat 5:4, and draws support for his position from the laws of letting water sit the night [before baking matzah with it] – Orach Chaim 455. [Maharam Alashkar] quotes a manuscript responsum of Rav Sherira Gaon and Rav Hai Gaon as saying that the three-quarter mil period of bein hashemashot begins immediately at sunset – when the sun ceases to be visible on earth – and that after bein hashemashot is night proper; all based on the fact that the Jewish sages conceded to the gentile sages, as cited above. He writes that this was also the view of Rav Nissim Gaon in a manuscript responsum....

(Reference from She'eilot Uteshuvot Avnei Shayish 2:118.)