Rabbi Menachem ben Zerach

(?-1385; Spain), Tzeida Laderech, Chap. 25: Rabbi Menachem describes the cause of the movement of the heavenly bodies as the gentile sages do on Pesachim 94b (contradicting the initial position of Chazal); he then says Chazal conceded that the gentiles' view was correct (as is recorded at Pesachim 94b).

ר' מנחם בן זרח, צדה לדרך, פרק כה (למברג: ס. בק, 1859); ז"ל

החכמים אשר מעולם כאשר שמו לבם והתעוררו לחקור ולידע תבנית העולם וצורתו וסדר מתנותיו ומספרם ותכונת גלגלי שמים ומנהג מרוצתם בככביהם ומערכת ככבי הרקיע במשמרותם ומשפטי זריחתם על מקומות הארץ זה אחר זה ושקיעתם ונטייתם זה מזה ודיבוקם ומדתם ועוצם גבהם ומדת מרחק' זה מזה ומהארץ ושאר מופתי צבא השמים ואותותם. התאמצו ועלו בסולם מחשבת' עד לרקיע וכוון ארכן ורחבן ושיעור קומתן. והוציאו לאור כל תעלומות על ידי המופתי' המסורי' בספריהם. ודע כי שם העולם נאמר בחכמת התכונ' על השמים והארץ וכל צבאם. וכמו שגוף האדם מסודר מכמ' אברים שכלם קשורים זה בזה וצריכים בקיומ' זה לזה כמו שכתבנו למעל' ככה העולם כלו גוף אחד והוא כדור הגלגל העליון מחובר מכמ' דברי' שכלם קשורי' זה בזה ותלואים זה בזה וצריכי' בקיומם זה לזה. והאותות הכריחו לחכמים להסכים על תבנית העולם וצורתו כי הוא כדור א' קבועים בקרבו כמה כדורים וכי הוא מתנועע סביב סביב מרכזו כלפי המערב על שני קוטביו ובריחיו וחוזר חלילה במרוצ' שוה רבה ועצומ' עד שהוא משלים בה הקפ' אחת בכל יום. והעולם הזה נחלק לשני מחנות שהם ארץ ושמים. והארץ נאמר בה על כל מה שתחת כל השמים ר"ל הארבע יסודות וכל ההוה מהם ועל זה נאמר ביום עשות [ה'] אל[ק]ים ארץ ושמים אבל בעלי התכונ' יקראו ארץ על יסוד העפר. והארץ היא כדור אטום קבוע באמצע העולם במקום מרכזו וזהו שאמר הכתוב בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו. ומרכז הארץ מרכז העולם עצמו. והמופתים מעידים שאין לכדור הארץ אצל הגלגל העלין שום שיעור מעוצם קטנותה אצל גדלו והיא נחשבת אצלו כמו נקודת המרכז אצל העגולה. והשמים חופפים אותה משש רוחותיה מתגלגלים תמיד סביבה והיא נוחה ושוקטת לא תמוט לעולם. שנאמר יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. ויש סברות מהקדמונים על משכנה באמצע והכל הבל ואין בה ממש. והאמת כי הבורא יתברך הכין מקומה להנאת העולם. ואמרו חז"ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וכן הדין בתבנית העולם כלו ותכונת גלגליו ומדתם ומספרם וסדרם מגדולם ועד קטנם. וזהו וירא אל[ק]ים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ר"ל שעשאו ותקנו על השלימות. והשמים נחלקים לשני חלקים. האחד הגלגלים כלם קטנם וגדולם. והחלק השני השמש והירח וכל הככבים. וכל אחד מכל אלה כדוריי. והגלגלים מתגלגלים מהם כלפי מזרח ומהם כלפי מערב. ומהם על ידי עצמו וגלגל אחר שנושא אותו ונוסע בו. ומהם במהירות ומהם במתון וכל אחד מחיש בכל מאודו כפי שנותן לו כח יוצרו יתברך. והסכימו כי השמש והירח והככבים אין להם מעצמם תנועה כלל אלא שכל אחד כמסמר במקומו שקבע בו הבורא ית' בחלל עובי גלגלו. וכן הסכימו חז"ל והודו לדבריהם. עכ"ל

The scholars who, since ancient times, set their minds and determined to investigate and know the structure of the world and its form, the number and order of its camps, the astronomy of the spheres of the heavens and the manner in which they travel with their stars, the constellations of the sky according to their watches and the laws of their shining upon the [various] places upon the earth one after another, their setting, their approaching and receding from each other, their size, their height, their distance from each other and from the earth, and all the other marvels of the hosts of heaven and their signs – they have striven, and have ascended the ladder of their thought to heaven, to achieve accurate knowledge of their lengths, widths, and heights, and have brought to light all obscurities through the experiments related in their books. ... Their consensus is that the sun, moon and stars have no independent motion at all, each one, rather, being like a nail in the spot in which the Creator, may he be blessed, fixed it in the thickness of its sphere. And Chazal agreed, and conceded to their statement. [translation by HWMNBN]

(Reference from Rabbi Dr. Isadore (Yitzchak) Twersky, "Joseph ibn Kaspi: Portrait of a Medieval Jewish Intellectual," fn. 52.)