Tuesday, April 25, 2006

Rabbi Yosef ibn Kaspi

(1279-1340; Provence-Spain):

i. Menorat Kesef, Ma'amar 3, Chapter 13:

ר' יוסף אבן כספי, מנורת כסף, מאמר שלישי, פרק יג (נמצא ב"עשרה כלי כסף", חלק שני, יצחק לאסט, עורך, ירושלים: מקור, תש"ל; הדפסה חדשה של פרעסבורג: אברהם בן דוד אלקאלאי ובנו, תרס"ג); ז"ל

ואחר אמר: ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים וג'. הנה בזה ירחיב על באור עניין החיות, כי בזה ישלים ענין הגשם השמימיי בכללו, הנה מדעתי כי המורה יחד פ' ח' משני, בזכרון דעת הקודמים שלגלגלים קול בתנועתם בעבור זה הפסוק, כי זה היה נמשך לדעת הקדום: גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וכבר התבאר טעותו. ואולם יש בכאן שאלה גדולה והיא, אם יחזקאל מצד החכמה העיונית שהיה אז להם בספרי רז"ל וספרי הפילוסופי פיתאגורי שהיה להם דעת מוטעה בענין הרמוז, איך כשהגיע להשיג מענין זה בנבואה לא גרשו הכח הנבואיי והעמידו? התשובה, כי אין זה טעות פרטי בעניין ההשגה הזאת, רק הוא טעות כללי, שהכרח הוא לכל נביא זולת משה שיפול בכמו זה, והוא מצד היות נבואתו בכח המדמה, ועכ"פ כל נביא יש לו דמיון מוטעה כללי, כמו שירמוז, כי המלאך הוא איש או אשה כמו שאמרנו פעם אנשים פעם נשים, כ"ש שהוא נמשך לרשומי המוחשים הנשארים בדמיונו בהקיץ, כעניין אברהם שראה שלשה אנשים שנתאכסנו אצלו ואכלו עמו, וזה מצד מנהגו תמיד בהקיץ, האם נאמר בעבור זה שהנביאים טועים? הנה אמת הם טועים, אבל הוא טעות כללי, לא נוכל למנעו, כי טבע המציאות חייב כן. וכן היה עניין יחזקאל כי הוא בהקיצתו היה דמיונו שהיה שומע תמיד קולות בסבוב הגלגלים, כ"ש שנשאר לו זה הרושם בדמיונו, כי משה לא ראה אנשים ונשים ולא קול.

ועוד סבה שנית כי אינו הכרח לפי דעתי שיהיה זה הקול מתנועת הגלגלים אבל ישמעוה הנביאים בזולת ציורם תנועת גלגל. וגם זה מצד המדמה. וזה כאמרו: ואשמע קול מדבר (יחזקאל א' כ"ח) וחלילה שהיה שם קול, וכן: ואשמע אחרי קול רעש גדול (ג' י"ב) וכ"ז מבואר. ואמנם אמר: כקול שדי מורה פי' הראב"ע ז"ל (פ' וארא), בשם שדי, שטעמו שודד ומנצח ומגבר, ואם המורה עשה פירוש אחר (פ' ס"ג מראשון) וכבר גלינו דעתנו, כי שדי הוא תואר לשניים, לא שם מיוחד לאל. וטעם כקול שדי, כאמרו: קול ענות גבורה, וזהו אמרו כקול המחנה חיל גדול, וכן במראה השנית (יחזקאל י' ה') יאמר: כקול אל שדי, וכל אל טעמו חזק, כמו: יש לאל ידי (בראשית ל"א כ"ט), ואמרו: בעמדם תרפנה כנפיהם, כבר קדמנו בארו, והטעם רפיון התנועה ואיחורה שיש לקצתם: עכ"ל

Now in my opinion, the view of the earlier [authorities] mentioned in the Guide [to the Perplexed], 2:8 – that the spheres make sounds as they move – was a product of this verse [Ezekiel 1:24]; this [view] was a consequence of the early view that the sphere is stationary and the stars rotate [on it]; and its error has already been explained. However, there exists here a major question: If Ezekiel [was mistaken in this view], as a result of the investigative wisdom available at that time in the books of Chazal and in the books of the Pythagorean philosophers, who had mistaken beliefs on the aforementioned topic, how is it possible that when he attained to understand something of this matter prophetically, the power of prophecy did not divorce from him this [incorrect view], instead leaving it intact? The answer is that this is not a specific error regarding the understanding of this particular matter; it is just a general error, the like of which every prophet other than Moses must fall prey to, since his prophecy is in the form of a vision. Every prophet has general errors within his vision, as when he indicates that an angel was a man or a woman ... and all the more does he tend to see in his visions impressions of what he has perceived while conscious, as Abraham, who saw three men who were his guests and ate with him, because this was his regular practice while conscious. Shall we say that on account of this the prophets err? It is true that they err, but the error is general and unavoidable, for the nature of things requires that it occur. So, too, was it in the case of Ezekiel: for he, while conscious, believed that he regularly heard sounds produced by the rotation of the spheres, and so this impression was carried over into his vision; Moses, [however,] preceived no men nor women nor sound. [translation by HWMNBN]

(General reference from Rabbi Dr. Isadore (Yitzchak) Twersky, "Joseph ibn Kaspi: Portrait of a Medieval Jewish Intellectual," fn. 52; specific reference from Dr. Hana Kasher. Thanks to Dr. Kasher, Dr. Benjamin Richler, and Menachem Butler for their assistance.)

ii. Sefer Hamusar, Hanikra Yoreh De'a, Chapter 2:

ר' יוסף אבן כםפי, ספר המוסר הנקרא יורה דעה, פרק ב (נמצא ב"צואות גאוני ישראל", ישראל בן ברוך בר אברהם, עורך (פילאדלפיא: החברה היהודית להוצאת ספרים אשר באמיריקא, תרפ"ז, כרך א); ז"ל

השמר לך פן יהיה עם לבבך בליעל לאמר. אחר שאלה הד' מצות הם העיקר והתכלית מה לי וליתר המצות? הלא טוב לי שאקל מעלי תר"ט מצות! חלילה לך מעשות כדבר הזה: חי ה' כי יתר המצות כולם מועילות תועלות גדולות מצד עצמם ומצד הישרתם לאלה הארבע. ולא תוכל לקיים אלה הארבע קיום אמיתי אלא בקיום כל המצות: ואם תזכה לדעת החכמות על השלמות. אז תבין כי האדם מורכב מגוף ומנפש. ותדע כי הכח הדברי מן הנפש ממנו מעשי וממנו עיוני. ואין לאחד מאלו השנים קיום בלעדי חבירו. וכן אין קיום לנפש בלעדי הגוף: ולכן נחלקו המצות תחלה לתקון הגוף ותקון הנפש ואחר למעשיות ולעיוניות:

וכבר ביאר זה המורה באור שלם בס' המדע וכן בס' המורה: וזכרו זה תחלה רבותינו המכובדים במקומות מפוזרים. ובאר דבריהם אריסטו בס' המדות ביאור שלם: כי בזמן בית שני היה זה החכם ומהם למד בכל מה שאמר אמת. ואין אני זוכר שיצא מגדר דבריהם רק בענין הקדמות ובענין מזלות חוזרין וגלגל קבוע שהודו הם בעצמם שבזה נצחו חכמי אומות לחכמי ישראל: ובכלל אם תחיה ותזכה להבין הדברים תדע כי לא לשקר עשה עט סופר ספרים: עכ"ל

Beware, however, lest thou draw from this a wrong inference, arguing: "Seeing that these four precepts are root and end, what concern have I with the rest of the precepts? Surely it is good for me to lighten myself of the other 609 laws." God forbid that thou shouldst act thus! As the Lord liveth, all the precepts are of great profit, both in and for themselves and as reinforcements of the four basic rules. Thou canst not truly fulfil these four, unless thou fulfillest all the rest. If thou becomest proficient in philosophy, thou wilt understand that man is compounded of body and soul, and that the rational faculty, which belongs to the soul, is itself partly practical, partly speculative. Neither of these can exist without the other, just as the soul cannot exist without the body. For this reason the Commandments are divided first into those which effect the well-being of the body and those which effect the well-being of the soul, and secondly into the practical and speculative.

Maimonides has fully explained this in his Code and Guide. Our honored Sages were the first to point this out in several passages, and Aristotle expounded their words with perfect lucidity in his Ethics. The Greek philosopher lived during the Second Temple, and he learned from the Jewish Sages all the true things that he wrote. Nor do I remember that Aristotle departed from the tenets of the Rabbis except with regard to the eternity of the world and the question of whether the sphere or the stars move. In the second case, the Rabbis admitted (Pesachim 94[b]) that the heathen Sages had the correct opinion, [in the first Aristotle retracted his opinion]. And, in general, if thou livest and acquirest a knowledge of these matters, it will become clear to thee that not "in vain has the pen of the scribe made books!" [translation from Israel Abrahams, Hebrew Ethical Wills, pp. 130-132]

(General reference from Rabbi Dr. Isadore (Yitzchak) Twersky, "Joseph ibn Kaspi: Portrait of a Medieval Jewish Intellectual," fn. 52; specific reference from Dr. Bernard Septimus and Dr. Marc Shapiro. Thanks to Dr. Septimus, Dr. Shapiro, and Menachem Butler for their assistance.)

1 comment:

He Who Must Not Be Named said...

I found parts of the passage from Menorat Kesef quite difficult to translate. Suggestions for improvements are always appreciated.