The Rogatchover Gaon

(Rabbi Yosef Rosin; Russia; 1858-1936), in a 1933 letter to Rabbi Shimon Schwab, deciphered by Rabbi Aryeh Carmell and his sons Avraham Chaim and David Yehudah, and published by Rabbi Dr. Yehudah (Leo) Levi in Hama'ayan, Nissan 5736 (Vol. 16, #3):

תשובה מאת הגאון מרוגוצ'וב, ר' יוסף רוזין (נדפס ב"שתי תשובות על לימוד חכמות חיצוניות", מאת ר' יהודה לוי (המעין, ירושלים: דפוס "בהר"ן", ניסן תשל"ו (כרך טז, גליון ג))); ז"ל

יום ה' כ"ה אדר תרצ"ג דווינסק ו[ה]נה בגדר לימוד שאר חכמות יש בזה להאריך הרבה עי' בתוס' מנחות דף ס"ד ע"ב והגדר הנה יראה רש"י בהך דערובין דף נ"ט כתב דריש גלותא הוה נ"מ לגבי להתר בכרות והוי תמוה דזה רק בנשיא סמוך בא"י מסנהדרין דף ה' וביומא דף ע"ח ופה"מ להרמב"ם ז"ל במס' (?) בכורות פ"ד ובהל' בכורות וסנהדרין וכ"מ ["וכמה מקומות"] אך נראה דהנה מבואר בסנהדרין שם דרב למד אצל רועה כו' איזו מום קבוע או מום עובר ע"ש, חזינן דגם לימוד הטבע עושה (?) מיחזק. אף דיש בזה הכול בגמ' בכורו' דף ל"ז עד דף מ"ה ודף ל"ה וכ"מ הל"מ, מ"מ פרטים על זה נסמך בחכמת (הרופאה) [הרפואה], וכן פסק רבנו הרמב"ם ז"ל בהל' רוצח פ"ב ה"ח אם הרג טרפה רק שאנו יודעים ע"פ רפואה שבלא זה ימות אז פטור ולא דמי להך בהל' שחיטה פ"י הי"א והי"ב דשם רק הל"מ. אבל דבר שצריך אומד ע"פ דין כמו בהריגה כמבוא' סנהדרין דף ע"ו ע"ב וע"ח אז הולכים אחר חכמת הטבע רפואה ולכך מבואר בסנהדרין דף ע"ח גבי המכה באבן או אגרף אז אמרינן גם באומד יצא מב"ד זכאי ע"ש באמ(ה)דהו לחיים ומת פטור וע"ש ברש"י ותוס' דאמרינן דאח"כ נכחש או מחמת יוצא [מ]ב"ד זכאי ולא כמו בהך דיבמות דף צ"ב דנימא אין זה הוראה אלא טעות וע"כ דכאן התורה מסרה זה לחכמים הרופאים. ורק באבן ואגרוף דכיון דהתורה אמרה יד כמבואר סנהדרין דף ע"ו ע"ב בזה מסרה תורה לחכמים ולא בברזל, שם אם אמדו לחיים ומת י"ל דלא הוה יצא מב"ד זכאי ועי' ברמב"ם בהל' רוצח גבי דיליף שיעור נפילה עשר אמות מסנהדרין דף מ"ד וכן גבי ראית דמים עי' נדה דף כ' דתליא גם בטבע ור"ל (?) בדין מה שצריך עמוק ודיהה ע"ש בנדה דף י"ט ודף כ' ועי' תוספו' ב"ק פ"ו ופ"ט ונדה דף כ"ב וכ"מ בזה, והנה הוה לימודי חכמות ברפואה ושאר וד"ז (?) הוה ממחה הראש גלותא וזה ר"ל רש"י בערובין הנ"ל. והנה הרמב"ם כתב בהל' רוצח פ"ה גבי אב המכה בנו דאם למדו חכמה פטור ולא בגדר אומנות ע"כ חזינן דזה ג"כ גדר מצוה על האב. ובאמת הרמב"ם ז"ל לא הביא דין חייב ללמדו אומנות רק בהל' רוצח כאן ובהל' שבת פכ"ד עי"ש ועי' ירוש' גיטין פ"ה גבי עצומין דלא הוה אסמכתא באומנות ע"ש וב"ב פ"י ואכמ"ל. עכ"פ רואים דהרמב"ם ס"ל דגם חכמה מותר וצריך אב ללמוד לבנו אבל ציבור ודאי אסורים בשאר חכמות חוץ מן רפואה ותקפות דשיך לעבו(ב)ר וגמטרא השייך למדידה דזה ג"כ בגדר דין עי' ב"מ דף ק"ז ע"ב גבי הך דרב אדא משוחאה ובערבין דף נ"ח ע"ב גבי תחומין ועי' במכלתא פ' בוא דצריך ללמדו ישוב מדינה ע"ש וזה וזה ר"ל (?) הך ורק באב לא ציבור ולכן הך דספרי פ' ואתחנן רק גבי ת"ת ליחיד שם אמר רק לא ערב ע"ש בזה ולא בפ' שניה דציבור גם אם לבדם (?) אין לקבוע לימוד לצבור רק אב לבן ואכמ"ל בזה ואקצר.

יוסף ראז(ין) רב דפה הנ"ל

נ"ב: ונפ"מ ג"כ גבי כ' שפכה בספרי פ' תצא ובירושל' ביבמות פ"ח גבי רפואה ע"ש. עכ"ל

Rashi, regarding Eruvin 59, wrote that the exilarch [in Babylonia] had influence on one's ability to pronounce a first-born animal [blemished and therefore] permissible to slaughter, which is perplexing, since this authority resides in the Nasi, with semichah, in Israel.... However, it is stated in Sanhedrin (5b) that Rav studied with a shepherd [for 18 months to learn] which blemishes were permanent and which were temporary, from which we see that the study of nature [is relevant in this area?]. Although the Gemara states ... that the laws [of first-born animal blemishes] are halachah lemoshe misinai, we rely on the science of medicine for the details. Rambam rules similarly in Rotzeiach 2:8: if someone murders a dying man who we know based on the science of medicine will die within 12 months anyway, the murderer is not liable [for capital punishment] – [compare] Shechitah 10:11-12, which is based exclusively on halachah lemoshe misinai [without any scientific input]. But [in the case of] something legally requiring assessment, like murder, ... we follow the [guidance of the] natural science [of] medicine. It is for this reason that the Gemara says on Sanhedrin 78 regarding an injury done with a stone or fist that if the victim was assessed to be viable, and then died, [the murderer] is exempt [from punishment] – see Rashi and Tosafot there: we say either that the victim's health worsened [independently] afterward, or that one cannot be found guilty of a murder after once being acquitted of it. This is unlike Yevamot 92: we do not say that this was not a [valid] legal ruling, but a mistake; evidently, in this case, the Torah assigns [the power to assess and to rule] to the sage doctors. ... So regarding the study of medicine and [other scientific disciplines] the exilarch would appoint [experts] – which is the intent of Rashi at Eruvin loc. cit. [translation by HWMNBN]

(Reference from Levi, Facing Current Challenges, Chap. 33, fn. 35)