(Rabbi Yaakov Reischer; 1670-1733; Bohemia-Galicia-Germany), Part I, #65:
שו"ת שבות יעקב, חלק א, סימן סה (פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן, גירסה 11 (2003)); ז"ל
באשה אחת שיש לה וסת קבוע מל' לל' רק מקרוב נתחדש לה מקרה בלתי טהור אף שלא נעקר וסתה ממקומה מ"מ רגילה לראות אחר טבילתה איזה ימים מראה טמאה שבא ממנה במרוצה דרך שפיכה לא כדם וסתה והלכה לרופאים אינ' נימולים וענו ואמרו כולם שבא לה מכאב האם וגם היא מרגשת כאב בגופה אם יש לסמוך על דברי הרופאים אם רואה מראה כזו שלא בשעת וסתה:
תשובה אף דלפום ריהטא דעיונא היה נראה דאין לסמוך בזה על הרופאים וכמ"ש בטור /יו"ד/ סימ' קפ"ז בשם סה"ת וז"ל לאחר שתתחזק לרואת דם מחמת תשמיש צ"ע אם תוכל לסמוך על רפואה לשמש אח"כ אפילו אם הוא רופא מומחה עכ"ל וכתב הב"י שכ"כ ג"כ הסמ"ג וסמ"ק והגהות מיימוני אך בשם הריצב"א כתב שאם אמר לה הרופא שנתרפאת סמכינן עליו אם הוא ישראל והיכי שפסק גם דם וסתה וניכר שהועיל יש לסמוך גם על רופא עכו"ם ע"ש ואף דהי' מקום לומר דאין ספיקו של הפוסקים מוציא מידי ודאי של הריצב"א מ"מ מי ימלא לבו להקל במה שנסתפקו גדולי פוסקים כאלו גם הב"י בש"ע כתב דעת המחמירין תחלה ודעת המתיר בשם יש מי שמתיר דעתו להחמיר כדרכו בש"ע וא"כ בנדון דידן אף אם הרופא אומר שאין דם זה מן המקור רק ממכה וכאב האם דהוי מכה גמורה וכמ"ש בתשובת דבר שמואל שאלה פ"ז אין אנו סומכין על דברי הרופא כל זה נ"ל לפום ריהטא אכן כאשר ירדתי היטב אל העיון ראיתי דיש מקום לסמוך בזה על הרופאים וראי' ברורה לזה מה דגרסינן בגמרא דנדה דף כ"ב ע"ב א"ר אלעזר בר' צדוק שני מעשים העלה אבא מטבעין ליבנה מעשה באשה אחת שהית' מפלת כמין קליפות אדומות ובאו שאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים א"ל אשה זו מכה יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין קליפות תטיל למים אם נמוחו טמאה ושוב מעש' באש' אחת וכו' הרי שלך לפניך דבשני מעשים אלו סמכו חכמים בנדון כזה על הרופאים ואל תשיבני דא"כ מה ספיקייהו של גדולי פוסקים שהבאתי גבי אשה שמוחזקת לראות דם מחמת תשמיש אי סומכין על דברי הרופא הלא מבואר לפנינו בש"ס דסומכין על דברי הרופא בעניני איסור נדה אי משום הא לא תברא דשאני התם כיון דאפשר על ידי בדיקת שפופרת שאני (ועוד יש לחלק בין רופא אחד לרופאי' שני' וכאשר יבואר החילוק לפנינו) וכה"ג כתב בד"מ /יו"ד/ סימן קפ"ז דמה"ט אין סומכין ג"כ ע"י הפל' חרדת דם כיון דאפש*ר למיקם עלה דמלתא ואין להקשות דא"כ מצדה תברא דאיך אנו מביאן ראיה מהאי סוגיא דש"ס דסומכין על דברי הרופא הא התם ג"כ אין סומכין על דבריהם לבד אלא ע"י בדיקת פושרין אי משום הא לא אריא דהא מרהטא לשון הש"ס מבואר שהרופאים עצמן נתנו עצ' זו שיבדקו בפושרין ומתחל' שאלת חכמים לרופאים כדי שרוצין לסמכי עליהן בכל ענין וז"ל תשובת מהר"מ מלובלין סי' קי"א דף ע"א ע"ב אבל אין הכי נמי אם אשה רואה אפי' דם גמור ואומרים הרופאים שידוע להם בבירור שיש לה מכה בתוך הרחם שהוא המקור שממנה הדם יוצא או שהאשה בעצמה אומרת שידוע לה שיש לה מכה אפי' בתוך במקור עצמה נאמנת וטהורה רק שבשני מעשים הנזכרים המעשה כך היה עכ"ל הרי להדי' דסומכין על דברי הרופאים אף במקום דלית לן למבדק כמו שאשה עצמה נאמנת לומר מכה יש לי וכ"ש בנדון שלפנינו שמרגש' כאב בעצמה וגם יש לה וסת קבוע ובפרטות לדעת המרדכי שהבאתי בספרי הל' נדה סי' קפ"ז ס"ק י"ד ואפי' רופא מומחה שאינו מישראל היה נ"ל דראוי לסמוך עליו כיון שאינו יודע שהאיסור והיתר תלוי בזה הוי כמסיח לפי תומו ואף דקי"ל שאין מל"ת נאמן באיסור דאורייתא אלא בעדות אשה עגונה בלבד מ"מ נראה בנדון דידן לסמוך עליו דמסתמא לא מרע לאומנתי' ובפרטות אם נותנין לו שכר וכדאיתא בא"ח סי' שכ"ח לענין חלול שבת לחולה ובסי' תרי"ח ביום כיפור יע"ש וכן מבואר בי"ד סי' קנ"ה דמתרפאין מהן מה"ט אם עושין בשכר אך הריצב"א כתב בפי' דאין לסמוך אלא על רופא ישראל וגם ליכא למימר דהוא ס"ל האי חילוקא כיון דאפשר ע"י בדיקה שהרי מתיר ע"י רופא ישראל אלא נ"ל דה"ט דאין סומכין עליו בזה כיון שהיא מכה וכאב שתוך חלל הגוף חיישינן לבדדמי וכבר מבוא' בא"ה סי' י"ז לענין עגונא דהיכי דחיישינן לבדדמי אין מל"ת נאמן ונ"ל דמה"ט מדקדק הש"ס שם וקאמר ושאלו לרופאים מיעוט רופאים שנים דבתרי לא חיישינן לבדדמי וכדאית' בש"ס דיבמו' ומסקנת הפוסקי' בא"ה שם י"ז. ואף דדעת קצת אחרונים דאף בשני מל"ת לא חיישינן לבדדמי מ"מ כשנעשתי סניף להתיר איזה עגונות בב"ד הצדק של מחותני הגאון המפרסים מהר"ר ד' אפנהיים נר"ו הוכחנו דאף בשני מל"ת חיישינן לבדדמי כי מאה נשים ופסולי עדות כעד אחד דמי כדאיתא בש"ס דיבמות והסכמת כל הפוסקים וכאשר האריך בזה בספרו נשאל דוד להשיג על מקצת האחרונים שכתבו כן יע"ש וא"כ אף כאן בנדון דידן אף בשני מל"ת יש לחוש לבדדמי ואם יאמר האומר ראה זה דבר חדש אשר לא היה לעולמים דליחש גבי אשה נדה לבדדמי אל תתמה על זה ואפשר דמה"ט מסתפק ספר התרומה וסמ"ג וסמ"ק אם יש לסמוך על רופא מומחא דהיינו רופא אחד דוקא חיישינן לבדדמי משא"כ בשנים אפי' רופא אחד ישראל ואחד שאינו מישראל ג"כ מהימן וגם נרא' שצריך להיות אצל שאלת הרופא א' מהחכמים מורה הורא' לשאול ולחקור היטב איך ומה הוא הדבר וכלשון הש"ס ושאלו חכמים לרופאים כל זה היה נ"ל ברור ופשוט מכח הראיות שכתבתי וא"כ דנדון דידן אם שואלין עוד רופא ישראל ואומ' שהדם אינו בא ממקור דם נדתה רק מכאב האם הית' מותר' שלא בשעת וסתה אכן שוב מצאתי ראיתי בתשובת עבודת הגרשוני סי' כ"ב פסק ג"כ שיש לסמוך על הרופאים בכה"ג מכח קצת ראיות שהבאתי אף שלא ירד לחלק לכל החילוקי' שכתבתי ולבסוף סיי' ומ"מ לא מלאני לבי להתירה א"ל שיסכים עמו עוד בעל הוראה ומזקנים אתבונן ולא אסמוך למעשה עד שיסכים בזה עוד א' מגדולי הוראה אם ישרו דברי בעיניו עינו פקיחין כנ"ל ה"ק עיקב. עכ"ל
Although a superficial investigation would indicate that one may not rely on physicians in this matter [to identify the cause of a certain flow of liquid emanating from a particular woman – in order to determine whether she is a niddah – the physicians' explanation suggesting that she is not], ... when I probed deeper I realised that one may rely on the physicians in this case. A clear proof of this is the passage at Niddah 22b: "Rabbi Elazar said, 'My father brought two cases from Tib'in to Yavneh. There was a case of a woman who was ejecting something like red peels, and they came and asked my father [about her niddah status], and my father asked the sages, and the sages asked the physicians, who told them that this woman had an internal malady that was causing red peel-like things to emanate; and that she should immerse [the peel-like things] in water – if they did not remain solid, this would indicate that she was impure. Another case involved a woman....'" Here is your question [answered] right in front of you. In these two cases, similar to [ours], the sages relied on physicians. Now, do not ask why, if I am right, do the great decisors ... question whether one may rely on physicians in the case of a woman who usually sees blood as a result of conjugal relations – for that case is different, because the truth can be ascertained with a test (and one can also differentiate between one and two physicians, as I will explain later). ... This proof that one may rely on physicians cannot be objected to on the grounds that in the Talmudic case, the sages relied not only on the physicians, but also on a test – because it is clear from the phrasing of the Talmudic account that the physicians themselves gave the advice to perform the test, too, and that the sages originally asked consulted with the physicians because they intended to rely upon them entirely. [translation by HWMNBN]
Monday, April 24, 2006
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment