Taz

(Turei Zahav; Rabbi David ben Shmuel Halevi; 1586-1667; Poland), assigns halachic validity to Rabbi Eliezer of Metz's view that the sun travels below the earth at night, which is described in Sefer Yere'im and elsewhere as being in consonance with the view of the gentile sages in their dispute (Pesachim 94b) with Chazal. Compare the opinion of Rabbi Eliezer of Metz (Sefer Yere'im #52), above (III-B-1).

i. Orach Chaim 455:1

ט"ז (טורי זהב מגן דוד), אורח חיים תנה, א (בספר שלחן ערוך; ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ח); ז"ל

אן לשין כו'. ז"ל הרא"ש [פסחים פ"ב סימן ל], פירש רש"י [שם מב, א ד"ה שלנו] מפני שבימי ניסן המעינות רותחין ועדיין ימות הגשמים וחמה מהלכת בשיפולי הרקיע, הלכך ממלא מבערב ומצטננין עד למחר. כתב אבי עזרי [ראבי"ה שם סימן תפה] לפי טעם זה השואבן בבוקר ומניחן עד הערב שפיר דמי. אבל ר"א אליעזר ממי"ץ [יראים השלם סימן נב] היה מפרש לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ, הלכך אין להם תקנה אלא שלא יהיו בלילה במחובר. ולפי זה השואבן בתחלת הלילה מותרים מיד, ואסור לשואבן אחר תחילת הלילה, עכ"ל. וז"ל סמ"ג [לאוין עט], אומר הר"א ממי"ץ ואפילו לכתחלה לשין בהן היכא דלא אפשר, כדאמר בשילהי כל שעה [פסחים שם] דרש רב מתנה בפפוניא, אשה לא תלוש אלא במים שלנו, למחר אייתי כולי עלמא חצבייהו לגביה, שהיו סבורים שלנו היינו המים של רב מתנה, אמר להו אנא במיא דביתא קאמינא, פירוש, שהיו מלינים בלילה. ולא מצינו שהתענו מלאכול. ופירש רש"י הטעם דמים שלנו, לפי שהחמה מהלכת בימי ניסן שהוא עדיין ימות הגשמים כו'. ולפי טעמו, השואבן בבוקר ומשהן עד ערב מותר, ומההיא דפפוניא אין ראיה. אך נראה לי הטעם לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת (הרקיע) [הקרקע], ולפי זה השואבן בתחלת הלילה מותר מיד, ולפי זה אסור לאחר שאיבתן לאחר התחלת הלילה, עכ"ל הר"א ממי"ץ. והר"י בר נתן פסק בפירושו בפסחים אסור לאפות קודם עלות השחר, ואם אפו ראוי לאסור האפוי, דאימור סוף הלילה גורם הצינון. אמנם אין שייך איסור זה אלא לפירוש רש"י ולא לפירוש הר"א ממי"ץ, עכ"ל.

...

ולענין הלכה כתב ב"י נקטימן לשאבן מבעוד יום או בין השמשות, ואין לשין בהם עד שיעבור עליהם הלילה כולה, עכ"ל. מה שכתב מבעוד יום הוא לשיטתו שפירש דברי הר"א ממי"ץ דבנשאבו ביום יש להם תקנה בלינה אח"כ, אבל לפירוש הרב המזרחי דבנשאב ביום ונשאב בלילה אחר תחילת הלילה אין תקנה לעולם, ופירוש זה הוא האמת גמור כמו שכתבתי, אם כן אין לנהוג לשאוב מבעוד יום, אע"ג דאין לאסור השואבן מבעוד יום ומלינן אח"כ דיש לו לסמוך על דברי רש"י, מכל מקום לכתחלה ראוי להתרחק מלשאוב עד כי תשקע החמה, והמתאחר קצת הוא מרויח טפי, כי אפילו בתחילת הלילה יש היתר גמור כמו שכתב[תי], ואם כן כל שספק לו בשקיעת החמה יאחר ולא יקדים עצמו ויוצא לדברי הכל. וכן כתב המרדכי בפרק כל שעה [פסחים רמז תקצג] וזה לשונו, ועוד כתבו קדמונינו, נהגו לשואבן אחר שקיעת החמה, ובעל הלכות גדולות כתב מצוה למימלי מיא ביני שימשי וכוכבי, עכ"ל. וכן יש לנהוג הלכה למעשה: עכ"ל

"We do not knead [matzah except with water that has passed a night after being drawn]:" The Rosh (Pesachim 2:30) writes as follows: "Rashi explained (Pesachim 42a, s.v. "Shelanu") that this is because during Nisan, the springs are hot, [for] it is still the rainy season, [when] the sun travels low in the sky. Therefore, one fills [his container] with water in the evening, and the water cools until morning. [Hot water will cause the dough to rise more quickly.] Avi Ezri (Ra'aviah, Pesachim 485) wrote that according to this reason, it is [equally] acceptable to draw the water in the morning and leave them until evening. But Rabbi Eliezer of Metz (Yere'im Hashalem 52) used to explain [the reason as being] that the sun travels beneath the earth at night, and therefore the water may be used only if it has not spent [specifically] the night attached to the ground [where the sun will heat it]. According to this view, the water may be used immediately if drawn at the beginning of the night, and it is forbidden to draw it after the beginning of the night."

...

Concerning the practical halacha, the Beit Yosef wrote that our practice is to draw the water while it is still day or during twilight, and to knead with it only after an entire night has passed [subsequent to its being drawn]. His statement that one may draw while it is still day is based on his view that according to Rabbi Eliezer of Metz, water drawn during the day may be used after it has passed an entire [subsequent] night. However, according to Rabbi Mizrachi's explanation [of Rabbi Eliezer of Metz] – that water drawn during the day or after the beginning of the night may never be used – which is absolutely the correct explanation, as I have explained – one should not draw the water while it is still day. Even though one need not prohibit water that passed the night after being drawn during the day, since one may rely on Rashi's view [that such water is permissible], it is nonetheless proper to avoid drawing before sunset; and one who delays slightly [beyond sunset] profits even more thereby, since it is entirely permissible to draw the water during the beginning of the night, as I have explained. Thus in any case where it is unclear whether the sun has set, one should draw later rather than earlier, and thereby satisfy all views. So wrote Mordechai in Chapter Kol Sha'ah (Pesachim 593): "Our predecessors wrote further that their custom was to draw water after sunset; and Bahag wrote that it is a mitzvah to fill [one's container/s] with water during twilight." This is the proper practice. [translation by HWMNBN]

ii. Orach Chaim 455:5:

ט"ז (טורי זהב מגן דוד), אורח חיים תנה, ה (בספר שלחן ערוך; ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ח); ז"ל

בסיסטירנ"ה. הוא חדר הבנוי תחתיו וסביבותיו, והרי הם כמכונסים בכלי ואינם מרתיחים מחמת חמה המהלכת תחת הקרקע, שהרי הבנין מפסיק ביניהם לקרקע. אלא שכתב ב"י [ר, ב ד"ה אבל הוגד] שהוגד לו שמים אלו בחורף הם חמין כמו מי באר, ועל כן אין להקל בדבר אם לא בשעת הדחק, דהיינו סמוך לשאיבתן: עכ"ל

"In a cistern:" This is a room with a structure beneath it and surrounding it. Water it contains is thus equivalent to water to gathered in a vessel, and is not heated by the sun passing below the earth, since the structure insulates it from the earth. However, Beit Yosef wrote that he was told that cistern water is warm like spring water during the winter. One should therefore not be lenient in this matter, except in a difficult situation.... [translation by HWMNBN]