Tiferet Yaakov

(R. Yaakov Gesundheit; 1816-1878; Poland), Chullin 64a s.v. “Simanin lav de’oraita”:

ר' יעקב געזונדהייט, תפארת יעקב, חולין סד. ד"ה "סימנין לאו דאורייתא" (ירושלים, תש"ל); ז"ל

שם סימנין לאו דאורייתא. משמע דכלהו לאו דאוריית' בין לאיסור בין להיתר דאל"כ כיון דלאו הלכה למשה מסיני הם מנא ידעו וכי קניגי ובליסטרי היו שבדקו כל ביצי עופות הטהורים וראו שאין שום טהור שיהא לו ביצה ב' ראשין כדין או חדין כמו שהקשו התוס' לעיל לענין עוף הדורס, ואי דהיה להם קבלה מנח א"כ דבר ברור הוא ולא שייך לומר דלאיסור היה ברור ולהיתר לא היה ברור, ודוחק לומר דנח לא בדק רק הטהורים דהקריב מהם קרבן וידע שכולם אין להם ב' ראשין כדין או חדין אבל טמאים לא בדק הילכך כששני ראשין כדין או חדין בוודאי טמא ואחד כד ואחד חד אינו וודאי דשמא נמצא גם בטמאים זה דוחק דלמה בדק ביצי הטהורים יותר מן הטמאים שלא הוצרך לקרבן רק העוף עצמו, ועוד כיון שלא שמשו בתיבה לא שייך שבדק ביציהן שהיו כולם מעוברות מקודם שבאו אל התיבה, לכן ברור דאין כאן בירור כלל רק שבדקו באותן העופות המצויין ומצאו אלה הסימנים נתנו סימנים הללו להחמיר ולא להקל, תדע דמייתי ראיה משמונה ספיקות דלא בדקו בסימנים וקשה דילמא לבר מאותן ספיקות שהיו כולם ידועים וודאי טהור וגם וודאי טמא ובהו ראו אותן הסימנים ואי היו אותן הספיקות וודאים איפשר דבאמת היה מתנגד לסימנים רק אותן הן ספיקות וטמאים מספק ויש לביציהן סימני טמאים ומ"מ אין להוכיח מזה שהם טמאים שאם הם טהורים באמת אין אלו סימנים רק לפי שנשארו מספק טמאים יש להם סימנים מבוררין להבדיל בביצים, וע"כ דעיקר ההוכחה דלא שייך שידעו בבירור מצד הבדיקה דאטו קניגי ובליסטרי היו כנ"ל רק דהיה מקובל הלכה למשה מסיני סימנים הללו א"כ ליבדוק בספיקות בביצים וע"כ דאינה הלכה א"כ ממילא ע"כ אינו דבר ברור דפשיטא שלא בדקו כל הטהורים וכל הטמאים וזה ברור: עכ"ל

“The signs [of an egg] are not de’oraita.” This implies that none of them is de’oraita [i.e., none can be relied upon decisively] – neither those indicating that the egg is non-kosher, nor those indicating that the egg is kosher. For otherwise, since there was no Sinaitic tradition about them, how did [Chazal] know them [accurately enough to rely on them on the level of de’oraita]? Were they hunters or archers, who examined the eggs of all kosher birds, and saw that no kosher bird has an egg with both ends either arched or pointed (as Tosafot asked above regarding birds that attack with claws)? If they had a tradition [on this matter] from Noah, it would be certain, and it does not make sense to say that it would be certain for purposes of prohibition, but not for purposes of permission. [One could claim] that Noah inspected only the kosher birds, which he sacrificed and which he [thereby] knew had no eggs with both ends either arched or pointed, but that he did not inspect the non-kosher birds; and that therefore if both ends are either arched or pointed, it is definitely non-kosher, whereas if one is arched and one is pointed, it is not certain, because perhaps some non-kosher birds also have eggs with one end arched and one pointed. But this is forced: for why should Noah have inspected the eggs of the kosher birds more than those of the non-kosher birds, when only the bird itself [not the egg] was needed for the offering? ... Thus it is clear that [these signs] are not decisive at all; Chazal merely examined common birds, ascertained these signs, and provided them as stringencies, not leniencies.

[Translation by DES.]