Yefeh Toar

(R. Shmuel Yafeh Ashkenazi; 1525-1595; Turkey):

i. To Midrash Rabba, Bereishit 2:6, s.v “Velo haya bein mayim ha’elyonim”: R. Ashkenazi states that most of Chazal believed in an incorrect model of the solar system, as reflected by numerous Talmudic passages; and that they were fallible in astronomy in general, as evidenced by their concession of a point of astronomy to the gentile sages on Pesachim 94b (III-B-1).

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר למדרש רבה, בראשית ב, ו, ד"ה ולא היה בין מים העליונים (ירושלים: ח. וגשל, תשמ"ט; מהדורת צילום של פיררא, תנ"ב); ז"ל

ולא היה בין מים העליונים כו' מי שיר' לפ' מימ' זו כפשטה צ"ל דאין דעת רז"ל שהשמים מקיפים סביב הארץ מכל צדדיה כדעת התוכנים שאמרו שהארץ כמרכז בתוך העגול' דא"כ בהכרח יש בין מים העליונים לתחתונים שעור רב שהוא גובה השמים על הארץ ועובי השמים אלא דעתם שהשמים למעלה מן הארץ בלבד כאהל הנטוי על הארץ כמו שנר' ממ"ש כאלפס וכסויה נבראו ובפ"רא פ"ג גרסי' בהדי' קורקסי שמים במי אוקיינוס הם אחוזי' שמימי אוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמים וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים שנאמר המקרה במים עליותיו תוכן של שמים קוניתא היא עולה למע' כדודם שהיא פרושה וקצוותיה למע' וכל בני אדם יושבים תחתיה כאהל שנאמר וימתחם כאהל לשבת. ובסוף פ"ג דתעניות אמר רבה לדידי חזי לי האי רידיא דמי לעגלא תלתא ופרסן ספוותיה וקיימא בין תהומא תתאה לתהומא עלאה ופרש"י בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשק' ארעא ורקיעא ובב"ב פ' הספי' אמר רבה בר בר חנה אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך היכא דנשקא ארעא ורקיעא וכו' וכן מימרות רבות בפ' מי שהיה טמא ובמקומות רבים שא"א לפרשם כדעת האצטגנינים אלא שדעתם בתמונת השמי' והארץ כמ"ש ובהכי ל"ק הא דגרסינן בפ' חלק א"ל אנטונינוס לר' מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב וכו' שלפי דעת התוכנים אין טעם לשאלה זו ששקיעת המערב אינו אלא הסתרו תחת האופק שהוא סובב תמיד הכדור. וגם לפי זה לא תיקשי הא דגרסי' בפ' אין דורשי' א"ר אלעזר אדם הא' מן הארץ ועד הרקיע היה שנ' למן היום אשר ברא אלי"ם אדם כו' אמר ר' יודא אמר רב אדם הא' מסוף העולם ועד סופו היה שנא' ולמקצה השמים וכו' קשו קראי אהדדי אידי ואידי חדא מדה היא ולפי דעת התוכני' שהארץ כמרכז בתוך העגולה אין ערך ודמיון לשעור ארך הארץ עם מה שמן המרכז לעגולה ואף ע"פ שבעל מגן אבות בהקדמתו פי' זה המאמר על השערת השגת האדם מ"מ מ"ש אידי ואידי חדא מדה היא אינו נר' אלא על שעור גובה ממש ומ"ש הר"אם ע"ז אינו נכון כמ"ש לקמן ריש פ"ח ב"ה ועיין כמ"ש לקמן בפ"ו גבי כיצד חמה ולבנה שוקעים ברקיע. ובכן נוכל לו' שהמים המקיפי' נגד שולי הרקיע המחוברים לארץ הן קרובים למים התחתונים שבמקום ההוא מהארץ כזה [בספר יש ציור] וכן נר' מלשון רש"י שכת' בגמרא בבריית' הנז' ואין ביניהם במקום חבורן מקו' קשר כיפת הרקיע בקרקע והשתא נמי לא תקשי הא דלקמן פ"ד בחלל שבין מים התחתוני' לרקיע כך יש בין רקיע למי' העליוני' דמשמע דרקיע מפסיק ביניהם ויש מרחק רב ביניהם ודלא כבן זומא דקאמר שאין ביניהם אלא כג' אצבעו' וכ"ש למאי דאסיקנא בגמ' בפ' הנז' שאין ביניהם אלא כמלא נימא דאיכא למימ' דהתם במה שכנגד אמצע כיפה אבל הכא בשוליה קמיירי ואף על פי שחכמי התכונה לא יסבלו זה כלל ומופתיהי' נאמנים אינו קשה שהרי חז"ל לא היו בקיאים בחכמה זו רק מה שהוא צורך לקבוע' דירח' וכמו שמצינו שהודו לחכמי א"ה כדאית' בפ' מי שהיה טמא. ומ"ש בעל מגן אבות במקו' הנז' שחז"ל לא נעלם מהם חכמת התכונה שהרי במס' תמיד נתנו טעם למה כשחמה באמצע הרקיע אין הכל מסתכלים בה כטע' שאמרו חכמי התכונ' אינה ראיה שלפי שהסכימו בענין א' יסכימו בכל ומה שהבי' ראיה ממ"ש בגמ' שאסור צלם שבידו כדור שתופס כל העולם ככדור פשי' שאינה ראיה שהם יסברו שהעולם כמרכז בתוך העגולה או שהוא כדוריי שהכונה שבידו העו' כתופס כדור בידו ועושה בה כרצונו. ופשיט' שאלו ידע או ראה על המאמרים שזכרנו היה מודה שחז"ל לא יסכימו בזה עם התוכנים. איברא מודינא דקצת מאמרים נמצאו לרז"ל מסכימים עם התוכנים ויר' שבעלי המאמרי' ההם היו סוברים כדרך האצטגניני' כההיא דאמרי' בפ' מי שהיה טמא כל הישוב תחת חד כוכב' הוא יושב והק' התוס' דא"כ כל הכוכבי' היכי קיימי ופשיט' שאם דעת המאמ' ההוא כדעת התוכנים אין קושיא. ומ"מ קרוב לשמוע דברי בעל העקי' ושאר המחברי' בזה עם שהם דרך דרש ויהיה זה המדרש ממין המדברים בדרך רמז.... עכ"ל

One who wishes to explain this statement [of the Midrash Rabba] simply must say that Chazal’s view is not that the heavens surround the earth completely on all sides, as per the astronomers, who say that the earth is like the centre of a sphere. For otherwise, there must certainly be a great distance between the upper and lower waters: the height of the heavens above the earth. Rather, [Chazal’s] view was that the heavens are only above the earth [not on all sides of it], like a tent pitched over the earth. ... And in Pirkei Derabbi Eliezer Chap. 3 we read explicitly that the hooks of the heavens are affixed to the waters of the ocean: the waters of the ocean are between the ends of the earth and the ends of the heavens, and the ends of the heavens are spread over the waters of the ocean.... And at the end of Chap. 3 of Ta’anit, Rabba said, “I saw Ridya [the angel responsible for rain] resembling a three-year-old heifer with its lips parted, standing between the lower depths and the upper depths;” and Rashi explains, between the sky and the ocean, where the earth and the sky meet. And in Bava Batra, Chap. Hasefina, Rabba bar bar Chana said, “A traveller said to me, ‘Come and I will show you where the earth and sky meet [lit., kiss], etc.’” And similarly, many statements in [Pesachim] Chap. Mi Shehaya Tamei, and in many places, which are impossible to explain in accordance with the astronomers. Rather, their belief with regard to the structure of the heavens and earth was as I have written. This removes the difficulty from the passage in [Tractate Sanhedrin] Chapter Cheilek: Antoninus said to Rabbi [Yehuda Hanasi], “Why does the sun come out of the east and set in the west...?” – which, according to the astronomers, is a senseless question, because the setting in the west is merely the sun’s disappearance below the horizon as it continually revolves around the globe. Similarly, there is no difficulty in the passage in [Tractate Chagiga] Chapter Ein Dorshin, “Rabbi Elazar said, the first man [stretched] from the earth to the firmament, ... R. Yehuda said in the name of Rav, the first man [stretched] from one end of the world to the other.... The two verses [upon which, respectively, each statement is based] are contradictory! [No - ] they represent the same measure.” Now according to the astronomers, who say that the earth is like the centre of a sphere, the length of the earth cannot be quantitatively compared to the distance between the centre and the sphere. And notwithstanding that the author of Magen Avot [Rashbatz], in his introduction, explained this statement as referring to the measure of the [first] man’s comprehension, the statement, “They represent the same measure,” seems to refer to physical stature literally. ... We can also say that [the parts of] the surrounding waters alongside the ends of the firmament, [where the firmament is] attached to the ground, are nearer to the lower waters at that point than the land is, like this [in the text there is a diagram]; so does it seem from Rashi on the baraita in the aforementioned Gemara. ... And there is no longer any difficulty in the statement later on [in Bereishit Rabba], Chap. 4, that the space between the lower waters and the firmament is equal to the space between the firmament and the upper waters, implying that the firmament separates between them, and that they are distant from each other – unlike Ben Zoma, who says that there are only three fingerbreadths between them, and a fortiori [unlike] the conclusion in the Gemara in the aforementioned chapter, [viz.] that between them there is only the width of a thread: for we can say that [the first passage] refers to the distance between them in the middle of the covering [of the earth, where the firmament is stretched high over the earth], whereas the latter passages refer to the ends of the [firmanent]. Even though the astronomers would not accept this [model] at all, and their demonstrations are reliable, there is no difficulty, because Chazal were not experts in this science, except insofar as it was necessary for knowing the lunar cycle – as we see [from the fact that] they conceded to the gentile sages [about an astronomical matter] as it says in [Tractate Pesachim] Chapter Mi Shehaya Tamei. And the statement of the author of Magen Avot (ibid.), that the science of astronomy was not hidden from Chazal, for in Tractate Tamid they provided the same reason as the astronomers to explain why when the sun is in the middle of the sky, people cannot look at it – this is no proof [of his assertion], for does the fact that they agreed about one thing imply that they would agree about everything? And the proof he brings from the Gemara [that says] that a statue [of a person] with a globe in his hand is forbidden, because [it resembles] a person holding the entire world in his hand – this is evidently no proof, for they would believe that the earth is like the centre of a sphere, or that it is like a ball, in the sense that the world is in his hand like a ball in the hand of one who holds it and can do with it as he pleases. It is obvious that if [the author of Magen Avot] had known or seen the passages we have mentioned, he would have agreed that Chazal would not agree with the astronomers about this. I admit, however, that there are a few statements of Chazal that agree with the astronomers; it would seem that the authors of those statements believed what the astronomers do....

[Translation by DES.]

(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:9, p. 31.)

ii. To Midrash Rabba, Bereishit 6:9, s.v. “Heichan galgal chama”: R. Ashkenazi notes a disagreement between the modern astronomers and Chazal, and concludes by clearly acknowledging that Chazal changed their minds about a particular astronomical question, as described on Pesachim 94b (III-B-1).

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר למדרש רבה, בראשית ו, ט, ד"ה היכן ג"ח (ירושלים: ח. וגשל, תשמ"ט; מהדורת צילום של פיררא, תנ"ב); ז"ל

היכן ג"ח וכו' ידוע שהשמים והם הגלגלים המקיפין על הארץ הם רבים זה בתוך זה והאצטגנינים אמרו שהם ט' גלגלי' כוללי' גלגלי' אחרי' שכל א' מקיף כל מה שבתוכו והן הז' אשר בהם ז' כוכבי לכת וגלגל המזלות והחלק שמקיף על הכל ומספר כל הגלגלי' המקיפים לכל העולם י"ח כמו שבאר הרמ"בם ז"ל בפ"ג מהלכות יסודי התורה אמנם רז"ל זכרו מספרם בענין א' כי בפ' אין דורשי' גרסי' א"ר יודא ב' רקיעים הם שנ' הן לה' אלדיך השמים ושמי השמים רש"בל אמר ז' ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מכון מעון ערבות וכו' ובש"ט מז' כ"ה רבכי' אמ' ב' רקיעים הן רבותינו או' ג' ר' ירמיה או' ז' כו' והמוסכם ברוב דברי חז"ל הוא היותם ז' כרש"בל ומ"מ אין זה חולק על האצטגניני' במנינם הנז' כי פעמים ימנה הכדור הא' ואע"פ שבו גלגלים הרבה וכמ"ש הרב המורה בח"א פ"א.

אבל במקום מצב המאורות הכרח שחז"ל יחלוקו עמהם כי לדעתם הלבנה בגלגל הא' הסמוך אלינו והחמה בגלגל הד' ואלו לדעת רז"ל שניהם בשני ואפי' נימא שהרביעי נמנה למנין חז"ל שני הכרח לו' שחולקי' במצב הלבנה ואין לו' שהרקיע הא' לדברי חז"ל הוא הרקיע האויריי והשני הוא כלל כל הגלגלים וכנר' מדברי המפ' להלכו' יסודי התורה בפ' הנז' ולפ"ז אין כונת רז"ל באו' שחמה ולבנה ברקיע הב' על גלגל ב' אלא בתוך גרמי השמים דאם כן מאי אתו לאשמו' וכי יעלה על הדעת שיהיו ברקיע האויריי דאיצטריך לאשמועינן שהם בגלגלי השמים אלא ודאי בגלגל שני לפחות קאמר ואל יקשה בעיניך הראותם בעולם עם היותם בגלגל שני וגלגל אחד מפסיק ביניהם לארץ שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר לפי' אפי' הכוכבים שבגלגל השמיני נראי' מתחת גלגל הראשון וכמ"ש הרמ"בם ז"ל בפ' הנז' אבל הק' בעיני אם נפרש שהרקיע השני שבו חמה ולבנה גלגל א' איך תמשך אור הלבנה מאור השמש שזה מוסכם כדכתיב' לעי' בסי' ד' וזה א"א אם לא בהיותן בב' גלגלים כי בהיותן בגלגל א' יהיו תמיד על ענין א' כיון שהן קבועות בגלגל אם לא שנאמר שזה ע"פ מחשב' דהוה ס"ל מתחלה בגלגל קבוע ומזל חוזר כדאי' בפסחים פ' מי שהיה: עכ"ל

But with regard to the location of the luminaries, Chazal necessarily disagree with [the astronomers]. For according to [the astronomers], the moon is in the first sphere, nearest to us,and the sun is in the fourth sphere; whereas according to Chazal, they are both in the second. And even if we posit that the fourth is counted as the second by Chazal, they must still dispute the position of the moon. ... Do not be bothered that the luminaries are visible on earth even though [according to Chazal] they are in the second sphere, with one sphere separating them from the earth: for the spheres are pure and clear like glass and sapphire, and therefore even the stars in the eighth sphere are visible beneath the first sphere.... But what I find difficult [is the following]: If we explain that the second firmament, containing the sun and the moon, is one sphere, how can the moon’s light be drawn from the sun’s (as is the consensus...)? This is impossible unless they are in two [different] spheres: for if they are in the same sphere, they will always be in the same relative position, given that they are fixed upon the sphere; unless we suppose that this follows the idea that Chazal originally believed regarding the sphere being fixed and the constellations [and luminaries] revolving, as it appears in Pesachim, Chapter Mi Sheyaha [94b].

[Translation by DES.]

(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:9, p. 31.)

iii. To Midrash Rabba, Bereishit 6:13, s.v. “Mei’achorei hakippa ulemata”: R. Ashkenazi describes an astronomical dispute between Rabbi Yehuda bar Ilai and the rabbis; the existence of the dispute implies that (at least) one party was wrong (III-B-2).

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר למדרש רבה, בראשית ו, יג, ד"ה מאחורי הכיפה ולמטה (ירושלים: ח. וגשל, תשמ"ט; מהדורת צילום של פיררא, תנ"ב); ז"ל

מאחורי הכיפה ולמטה דעת רז"ל שביום החמה מהלכת בתוך הכיפה לצד הארץ וכן הלבנה בעת שמושה בעולם אבל בשקיעה נכנסים בתוך עובי הרקיע ויוצאים לאחורי הכיפה וכן בעת הזריחה נכנסים מאחורי הכיפה בעובי הרקיע עד בואם לשטח הרקיע אשר לצד הארץ וכן בפ' מי שהיה שערו עובי הרקיע מזמן החולף מעלות השחר שמתחיל השמש ליכנס בעובי עד הנץ החמה ובזה מסכימים כאן רי"בא ורבנן ובהא לחוד קמפלגי דרבנן סברי כי בצאתן לאחורי הכיפה במערב הולכים ומסבבים מתחת לארץ עד בואם למזרח ושם חוזרים ונכנסים בתוך הכיפה בעת הזריחה וסובבים על הארץ וזה כדעת חכמי א"ה דפ' מי שהיה דאכתוב בסמוך ורי"בא סבר שבשקיעה חוזרים ומסבבים ממערב למזרח מאחורי הכיפ' מלמעלה בגבנוני' הרקיע ומה שאינו נראה בעול' להפסק עובי הרקיע מ"שכ בלכתן ממזרח למערב שהולכי' מבפנים לכיפה בשטח הפונה לארץ ואעפ"י שאז גם כן הרקיע הא' מפסיק ביניה' דברקיע הב' הם נתונים כדלעיל בסימן י' אפשר שמתוך עובי רקיע א' יראו ומתוך עובי שנים דמרחקי טפי לא יראו א"נ שבסבבם בגבנונית הרקיע יהיה להם דרך שם כמין נרתק או ד"א בלתי ספיריי שמפסיק אורו ומ"מ אין דעת רבנן הכא כחכמי א"ה הנז' לגמרי דהכא לכ"ע צ"ל דס"ל גלגל קבוע ומזל חוזר כדעת חכמי ישראל דפ' מי שהיה דא"לכ איך יכנסו המאורות משטח הרקיע לגבנוניתו דרך עוביו וא"צל לדעת רי"בא שחוזרי' ומסבבים מלמעלה לכיפה שזה לא יצוייר בסיבוב הגלגל אבל חכמי א"ה שאמרו שם שחמה שוקעת למט' מהקרקע ודאי לא אמרוה אלא בסבוב הגלגל שהמאורות קבועים בו והגלגל מתגלגל סביב הארץ וחציו תמיד למעלה מהאופק וחציו למטה וכשחצי זה שוקע שכנגדו עולה: עכ"ל

Chazal’s view is that the sun travels within the covering [of the earth], on the side of the earth, by day; and similarly the moon, when it shines at night. When [they] set, they enter the breadth of the firmament and exit behind the covering; and analogously when [they] rise, they enter into the breadth of the firmament from behind the covering until they come to the surface of the firmament facing the earth. Similarly, in [Tractate Pesachim] Chapter Mi Shehaya, they measured the thickness of the firmament as the amount of time that elapses between dawn, when the sun begins to enter the breadth of the firmament, until sunrise. On this point Rabbi Yehuda bar Ilai and the rabbis [in Bereishit Rabba here] agree. They argue only about this: The rabbis hold that when the [luminaries] exit behind the covering in the west, they travel around beneath the earth until they reach the east, where they turn and enter into the covering when they rise, then travel around the earth. This follows the view of the gentile sages [quoted] in Chapter Mi Shehaya (94b), which I will write shortly. Whereas, Rabbi Yehuda bar Ilai holds that at their setting, they they turn and circle from west to east behind and above the covering, in the higher part of the sky; and they are not visible on earth because the sky is in the way – as opposed to when they travel from east to west, which they do within the covering, in the area facing the earth. Even though at that time, too, there is one firmament separating them [from the earth], for they are in the second firmament, as per #10 above, it is possible that they are visible through the breadth of one firmament, but not two, which [combine for] greater distance; or that when they circle in the upper portion of the sky, they follow some path like a pouch or something else opaque that blocks their light. Regardless, the rabbis’ view here is not entirely like the aforementioned view of the gentile sages, for here according to all it must be that the sphere is fixed and the constellations [and luminaries] revolve, as per the view of the sages of Israel in Chapter Mi Shehaya; otherwise how could the luminaries enter the upper portion of the firmament from its surface via its breadth? But the gentile sages, who said there that the sun sets beneath the ground, certainly meant by that that the sphere to which the luminaries are affixed rotates arond the earth, half of it above the horizon and half of it below, so that when one part sets, the part opposite it rises.

[Translation by DES.]

(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:9, p. 31.)

iv. To Midrash Rabba, Bereishit 6:13, s.v. “Mei’achorei hakippa ulemata”: R. Ashkenazi describes a dispute among Chazal about the structure of the earth, the sky and the solar system, implying that at least some members of Chazal held incorrect views regarding these topics (III-B-2).

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר למדרש רבה, בראשית ו, יג, ד"ה מאחורי הכיפ' ולמט' (ירושלים: ח. וגשל, תשמ"ט; מהדורת צילום של פיררא, תנ"ב); ז"ל

מאחורי הכיפ' ולמט' וכו' כבר כתבנו לעיל בפ' ב' סימן ז' שרבי' מחז"ל יר' מדבריה' שאינם מסכימי' עם האצטגניני' בתכונ' השמי' שהם יסברו שהשמי' אינן מקיפים הארץ מכל צדדיה אלא מלמעלה והשמי' והארץ כגג על הקרקע וכאלפס כסויה ומתחת לארץ אין שם רק תהומות וריקות עם היות גם כן בקצת מחז"ל מסכימים עם האצטגניני' שהשמי' סובבים מכל הצדדים כי שמים וארץ כמרכז ועגולה ובפרט מ"ש בפ"ק דר"ה שי"ב מזלות לעולם ו' למטה מן הארץ וו' למעל' וכשהא' עולה שכנגדו שוקע שזה כהנחת האצטגני' ממש ורואה אני מחלוקת זה בין רי"בא ורבנין דהכא לריב' פשיטא דלית ליה שמים מתחת הארץ דאם כן למה תהיה השקיעה מצד מעלה ולא ישים הש"י המאורות סובבי' בשו' זמן בחצי הכדור שמתחת לארץ כי מה נשתנה חלק זה מזה שאם יודה שהכדור מקיף מלמטה ג"כ ע"כ צריך להודות שהחצי ההוא שוה לעליון אצלנו והעולם שוה מכל צדדיו כי גם מהצד ההוא צד הכדור עליון יחשב ואין המטה אלא במרכז שהי' הארץ כי אין בעגולה הפר' מצד זה לזה ומה שיראה לנו חצי הכדור שמתחת לארץ תחתון הוא לדמיוננו לבד שאנו בחצי הכדור הא' וכמ"ש האצטגנינים וא"כ למה יגרע חצי הכדור משיסבבו בו המאורות ועוד אחר שדרך נכון לו לסבב בו למה יעקם ה' דרכיהם שישקעו אלא ודאי דלית ליה שמים מלמטה והכי משמע לישנא דכיפה שהיא מלמעלה לצד [לבד?] אבל דעת רבנן הוא ודאי כדעת האצטגנינים בזה דלא מסתבר שיסבבו המאורו' מתחת לארץ באויר אלא בשטח כדור השמים ועוד שהחמה גדולה מהארץ ואיך מסבב במרחק שתחת הארץ הקטן אלא ודאי בכדור השמים שגדול מצד זה כמצד זה וגם דעת ר"י הכא כיון שבימות הגשמים מיהת סובבים מלמטה אלא שבימות החמה סבב ה' שקיעתן מלמעלה לאיזו סבה. וכיפה דקאמר רבנן ור"י הינו חצי הכדור העליון דדמי לכיפה ואיידי דרי"בא קרי לשמים הנראים כיפה קרו להו רבנן נמי הכי.

ומהשתא לא צריכנא לתת טעם לפלוגתא דרבנן ורי"בא באופן השקיעה זולת זה די"ל כי שתי מחלוקתם הוא בסברתם בתכונת השמים שלסברת האיצטגנינים הוכרחו רבנן לומר שהשקיעה מלמטה ולסברת רי"בא הוכרח לומר שהיא מלמעלה ומ"מ יותר נרא' שטעם מחלוקתם בשקיעה הוא מפני המימות וצנון המים בלילה דרבנן טעמיהו כדרב שנכתוב בסמוך וטעמיה דרי"בא משום דבימות החמה כל העולם רותח ומעינות צוננים כדבסמוך אבל מה שיקשה לזה הוא שמאח' דלרבנן המאורות דרך הכדור הולכים מתחת לארץ מנ"ל שבמערב יוצאי' לאחורי הכיפה וסובבו' דרך גבנונית הרקיע ולא מדרך פנים בסבובו [כסבובו?] בחצי הכדור העליון וכדעת האצטגנינים ושמא שהזקיקם לזה מה שיסת' אורם לגמרי מעינינו בהיותם בשקיעה דס"ל שאלו היו סובבים בשטח הקרוב אעפ"י שהארץ מפסק' בינינו וביניה' היה ראוי שיראו קצת מניצוצי אורם לנו ובפרט אור החמה אחר שהיא גדולה מגוף הארץ ולא ניחא להו תשובת האצטגנינים בזה שעם היות הארץ קטנה ממנו תספיק להפסיק אורו מעינינו היושבים בה דמכל מקום היה ראוי שישפיע קצת אורה מקצות הארץ א"נ לישנא דקראי הביאם לזה שהשקיעה קרי ליה קרא ביא' כי בא השמש והבאתי השמש וזולתם ומשמע שהוא נכנס ובא בתוך הרקי' דאי לא הוי אלא ביאתו מתחת לארץ לשון הסתר או שקיעה מיבעי ליה: עכ"ל

Given this, I need not provide any other reason for the dispute between the rabbis and Rabbi Yehuda bar Ilai regarding the manner of sunset. For one can say that their two disputes revolve around their [differing] conceptions of the structure of the heavens. [To be in] accordance with the astronomers, the rabbis were forced to say that sunset is downward; whereas according to Rabbi Yehuda bar Ilai, it is necessary to say that it is upward. However, it is more plausible that their dispute about sunset results from the waters and the coolness of the water at night. The rabbis’ reason is as per Rav, which we will write shortly; and Rabbi Yehuda bar Ilai’s reason is that during the dry season the entire world is hot, while the springs are cool.... The problem with this is that since, according to the rabbis, the luminaries follow the sphere beneath the earth, how do they know that they exit behind the covering in the west and revolve via the upper portion of the heavens, not via an inner path as they do over the upper half of the earth, as the astronomers say? Perhaps they were forced to this conclusion by the complete absence of the luminaries’ light [from our perspective] when they have set – the rabbis believe that if they were revolving in the near portion [of the sky], even though the earth is between us and them, we should still see some rays of light, especially from the sun, given that it is bigger than the size of the earth. The rabbis do not accept the astronomers’ explanation that even though the earth is smaller than the sun, it is still able to block the sunlight from the view of those who dwell on it; for [the rabbis believe] some sunlight should still spill over on the sides of the earth. Alternatively, they may have been brought to this belief by the terminology of Scripture, which refers to sunset as “coming:” “The sun was coming,” “I will bring the sun,” etc., which implies that it enters and comes through the firmament, for if it meant only its coming below the earth, it should have described it as “hiding” or “setting.”

We have already written above in Chap. 2:7 that it seems from the statements of many of Chazal that they do not agree with the astronomers regarding the structure of the heavens. For they hold that the heavens do not surround the earth on all sides – only above; the heavens and the earth are like a roof over the ground, like a covered pot; beneath the earth there are only depths and emptiness. There are among Chazal some who agree with the astronomers, that the heavens surround the earth on all sides, for the heavens and earth are like a centre and sphere. ... I see this dispute between Rabbi Yehuda bar Ilai and the rabbis [here]. It is obvious that Rabbi Yehuda bar Ilai does not believe that there are heavens beneath the earth, for otherwise, why would [the sun and moon] set upward? Why would God never have the luminaries revolve around the half of the globe beneath the earth? How is one part different from the other? If [Rabbi Yehuda bar Ilai] agreed that the globe circles below as well, he would have to agree that the lower half should be the same as the upper half, where we are: the globe is identical on every side, for on the other side, too, that side is considered the upper side. ... This is indicated by the word “kippah,” which connotes being [a covering] above only. But the rabbis’ view is certainly that of the astronomers on this point: for it is implausible that the luminaries would revolve beneath the earth in the air; rather, they would do so on the surface of the sphere of heaven. ... [This is] Rabbi Yochanan’s opinion here, also, since at least during the rainy season the luminaries revolve beneath [the earth]; only during the dry season, God caused the luminaries to set upward for whatever reason. The rabbis’ and Rabbi Yochanan’s usage of the word “kippah” refers to the upper half of the heavenly sphere, which is like a kippah; and since Rabbi Yehuda bar Ilai calls the visible heavens the “kippah,” the rabbis also referred to it thus.

[Translation by DES.]

(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:9, p. 31.)

v. To Midrash Rabba, Bereishit 6:13, s.v. “Shekol ha’olam roteiach”: R. Ashkenazi, discussing a dispute among Chazal about the path of the sun at night, suggests they may have disputed when watercourses are hotter and when they are cooler, and/or the causes of the variations in watercourse temperature. This implies that at least some of Chazal were in error about this matter (III-B-2).

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר למדרש רבה, בראשית ו, יג, ד"ה שכל העולם רותח (ירושלים: ח. וגשל, תשמ"ט; מהדורת צילום של פיררא, תנ"ב); ז"ל

שכל העולם רותח וכו' פי' בלילה העולם רותח ומעינות צוננות נר' שהשמש מלמעלה ולכן העולם שהוא קרוב לשמש רותח והמעיינו' הנובעות מהתהום שמתחת לארץ צוננות שאין חום השמש מגיע שם ואלו היה השמש שוקע מלמטה כיון שהעולם רותח מכ"ש שהיה ראוי שמעינות יהיו חמות ובחורף שכל העולם צונן בלילה והמעיינות פושרות יר' שהשמש שוקע מלמטה ולכן המים שבתהום הקרובות לשמש מתחממות והעולם שרחוק ממנו צונן ואלו היה שוקע מלמעלה היה ראוי להיות בהפך וע"כ דוקא בלילות קמיירי אבל ביום מעינות בעולם חמות בקיץ וצוננו' בחורף דכיון דצנון המעינות בלילי הקיץ לרוחק השמש מהן ביום שהשמש בתוך הכיפה ויותר קרוב אליהן יהיו חמות וכיון דחמימו' בלילי החורף לקורבת' לשמש ביום שהשמש מלמעלה ראוי שיהיו חמות. ואיכ' למידק דהכא משמע דבקיץ מעינות צוננות בלילה וחמות ביום ובחורף חמות בלילה וצוננות ביום ואלו בפסחי' פ' מי שהיה ת"ר חכמי ישראל אומרי' ביום חמה מהלכ' למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי א"ה או' ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהם מדברינו שביום מעינות צוננים ובלילה רותחים תניא ר' נתן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובהה של רקיע לפיכך כל העולם כלו רותח ומעינו' צונן בימות הגשמי' חמה מהלכת בשפולי רקיע לפיכך כל העו' כלו צונן ומעינות רותחים ע"כ. ואם כן אליבא דר' מעינות צונני' ביום ורותחים בלילה תמיד בין בקיץ בין בחורף דהא סתמא מייתי סייעתא לדברי א"ה ואינהו לא מפלגי בקיץ וחורף כדמפליג ר' יוחנן הכא ואליבא דר"נ בקיץ צוננים ביו' ובליל' ובחורף רותחות ביו' ובלילה דלא מפליג כלל ואם כן נמצא ר"נ חולק על ר' בלילי הקיץ ובימי החורף תדע לך דר"נ ביום ובלילה מיירי דהא גבי אין לשין אלא במים שלנו דפ"ק דפסחי' כרש"י וכמה מהפוסקי' דטעמא משום דהוי מימות הגשמים חמות שחמה מהלכת בשפולי הרקי' ומעינו' רותחים כדר"נ ולהכי בעו לינה ודין זה בין בשואבן ביום או בלילה למפ' כן אילמא [אלמא?] דמילתיה דר"נ ביו' ובליל' ואפי' תימא דבמי' לבד מיירי הא פליג אר' בימי הקיץ ואליבא דר"י דעלי' קיימי' בקיץ צוננות בלילה וחמות ביום ובחורף בהפך הרי כאן ג' סברות מתחלפות וא"א שיהיו חולקי' במציאו' ועוד איך יביא כל אחד ראיה לענינו מאיכות המים אם שם ג"כ נפל מחלוקת ועוד דדברי ר' נתן מוחשות שבקיץ מעיינות צוננות תמיד ובחורף פושרות תמיד. ומיהו לר' ורבי נתן נראה דמר אמר חדא ומר ומ"א חדא לא [פליגי?] דודאי קושטא דבקיץ צוננות (פליגי?) תמיד ובחורף פושרות תמיד כר' נתן וצוננות ורותחות דקתני ר' לאו דוקא דה"ק דביום צוננות תמיד טפי מבלילה ובליל' רותחות תמיד טפי מיום שעם שבקיץ צוננות תמיד מ"מ ביום צוננות טפי מבלילה ולגבי צוננות דיום קרי לדליל' רותחות ועם שבחורף חמות תמיד מ"מ בלילה חמות טפי מביום ולגבי רותחות דלילה קרי לדיום צוננת ורבי נתן לא נחית להבדל המועט שבין ימים ולילות אלא להבדל הקיץ מהחורף דבקיץ שהחמה בגבה' של רקיע העולם רותח שהוא על העולם והמעינו' שבאות מהמים שמצדי העולם שעקר המים והימים והתהומות לצדי העול' הן צוננות ובחורף שהחמה מהלכת בשפולי הרקיע דהינו סמוך לקרקע בשולי הכיפה מעינות רותחו' שהחמ' קרובה למים שבצדי העולם והעולם צונן וא"הנ דמודה ר"נ דלעולם בלילה חמות טפי מביום לפי שהחמה תחת לקרקע ובין שילך בגב' הרקיע ובין בשפולו תמיד חומו מגיע למים בלילה טפי מביום כיון שהולך מתחת לארץ ופשטי' שע"ד שהוא הולך ביום מלמע' הולך בלילה מלמטה אם בגובה ואם בשפולו אבל בהא דר"י דידן קשה דע"כ לדידיה בקיץ צוננות בלילה טפי מביום כדכתיבנא וי"ל דבהא ודאי פליגי וטעמיה דר"י משום דמי נהרות אנו רואים שהם חמים ביום בקיץ מש"כ בלילה ולהכי ס"ל דכל מימות נמי צוננות בליל הקיץ טפי מביום ואפי' יהיו המים הנובעי' צוננים טפי ביום שמא יתן איזו סבה לזה אבל מ"מ סברתו שטבען להצטנן טפי בלילה אבל ר' לא מייתי אלא המעינות הנובעים דצוננות ביום טפי מבלילה ומימי הנהרות ל"ק ליה דהינו מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם אבל תכף נביעתן הן צונן וכדכתב רש"י ז"ל התם ואף כי נניח דמים נובעים צוננות [ביום?] טפי מבלילה לפי המוחש י"ל דר' לא מייתי ראיה אלא מהחורף דכי היכי דהתם עכ"ל שחמה מלמטה כיון שהמים רותחים ודאי בלילה טפי מהיום ה"נ נימא לכל השנה כי לא יתכן שתהיה השקיעה מתחלפת בין הזמנים מלמעלה ולמטה ולצנון המים בלילי הקיץ טפי מהיום מצי מימר דלפי טבען ודאי ביום צוננות טפי אלא שמחום העולם מתחממות ביום אבל בלילה שהעולם אינו כ"כ חם אינו מחמם המים ונשארות בצונן: עכ"ל

This requires investigation. Here it implies that during the summer springs are cool at night and warm during the day, and in the winter they are warm at night and cool during the day. But in Pesachim (94b), Chap. Mi Shehaya, our rabbis taught: “The Jewish sages say the sun travels below the firmanent by day and above the firmanent at night; the gentile sages say that the sun travels below the firmament by day and below the ground at night. Rabbi [Yehuda Hanasi] said, ‘Their view seems more probable than ours, for by day the springs are cool and at night, hot.’ ... Rabbi Natan says that during the dry season the sun travels high in the sky and therefore the entire world is hot while that springs are cool; during the rainy season the sun travels low in the sky and therefore the entire world is cool and the springs are hot.” Thus according to Rabbi the springs are always cool by day and hot at night – both in the summer and in the winter: for he cited his support for the gentile sages’ view without qualifying it, and the gentile sages do not differentiate between summer and winter as does Rabbi Yochanan here. But according to Rabbi Natan, in the summer they are cool by day and by night, and in the winter they are warm by day and by night, for he does not differentiate at all [between day and night]. Thus Rabbi Natan disagrees with Rabbi about summer nights and winter days. ... It seems that Rabbi and Rabbi Natan do not [actually] argue. ... But Rabbi Yochanan’s statement here is difficult, for according to him, in the summer [the springs] are necessarily cooler at night than during the day [contradicting Rabbi].... One can say that they do indeed dispute this. Rabbi Yochanan’s reason is that we see that during the summer, river water is warm by day, but not by night; and he therefore believes that all bodies of water are also cooler during summer nights than during summer days. Even if spring water were found to be cooler by day, perhaps he would supply some explanation for this; but regardless his view is that its nature is to be cooler at night. But Rabbi cites only springs, which are cooler by day than at night. River water does not pose a challenge to him, because it is distanced from its [spring] source, and has been warmed by the warmth of the world; upon emergence from its spring, however, it is cool, as Rashi wrote ad loc. Even if we grant that [during the summer?] spring water is cooler than [the word “than” seems not to belong—DES] at night – as we can sense – we can say that Rabbi’s proof is from the winter exclusively: just as the sun must be underneath [the ground] during the winter, since then the water is certainly hotter at night than during the day, the same may be assumed regarding the rest of the year as well, for it is implausible that [the direction of] sunset alternates between upward and downward depending on the season. [Rabbi] could explain the fact that during the summer water is cooler at night than by day by saying that without external factors, the water would be cooler during the day, but that the heat of the world warms it up during the day; while at night, when the world is not so hot, it does not warm the water, which [therefore] remains cool.

[Translation by DES.]

(Reference from R. Menachem Mendel Kasher, Kav Hata’arich Hayisraeli 2:9, p. 31.)

vi. To Midrash Rabba, Bereishit 6:8, s.v. "Amar rabi shimon ben yochai ein anu yod'in" (III-D-3):

ר' שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר, ד"ה "ארשב"י אין אנו יודעין כו'", לבראשית רבה ו, ח (נמצא בבראשית רבה, ניו יורק: ז. ברמן); ז"ל

ארשב"י אין אנו יודעין כו'. דברי רשב"י הובאו הנה לדחות את החקירות אשר חקרו לפני זה במקום מצבם בעת הזריחה ובעת השקיעה והוא אומר כי אפילו באופן מהלכן לא נודע לנו היטב שיתברר לנו עי"ז אופן שקיעתם. כי מדרך הסברא א"א שיודע לנו בענינים כאלה: עכ"ל

Rabbi Shimon bar Yochai's words are quoted here to reject the investigations that precede it regarding the location [of the heavenly bodies] at sunrise and sunset. He says that we do not even understand the manner in which they travel accurately enough to be able to clarify how they set – for it is impossible to deduce these things via reason.

[Translation by DES]